זה היה מחזה קצת סוריאליסטי: סוף 2002 - שיא המיתון והשפל בענף ההיי-טק בישראל - אין מסיבות, אין אירועים, כולם מלקקים את הפצעים מהתפוצצות הבועה, חוץ משניים, אלדד בר-אדון ועדי אייל. בקוקטייל חגיגי ומפואר למאות מוזמנים עם מופע קרני לייזר משתוללות שהתקיים בבית תיאטרון הקאמרי בת"א, הכריזו השניים על שינוי שמה של חברת מחשוב ישיר תוכנה לשם חדש: חברת One1 תוכנה.
אלדד בר-אדון, המנכ"ל הטרי יחסית של החברה, ועדי אייל, בעל השליטה בה, הציגו את החזון שלהם לחברת התוכנה המתחדשת, ועל כוונתם להפוך אותה לשחקן דומיננטי יותר בשוק המחשוב הישראלי. היה מי שהסתכל עליהם אז כחולמים, אבל היום - שנתיים וחצי אחרי החלפת השם - מצבה של One1 בהחלט הולך ומשתפר.
בר-אדון מספר: "היום הראשון שלי כמנכ"ל החברה היה ב-11 בספטמבר 2001. אחרי שעתיים הלכתי הביתה, לגמרי בדיכאון, והצטערתי שקיבלתי את התפקיד. רציתי לבטל הכל. חשבתי שהעולם נחרב. ביקשתי מעדי אייל לצאת מהסיפור, הוא אמר שאי אפשר. עבר שבוע, הבנתי שאין ברירה, והחלטתי שמכזו תחתית של בור אפשר רק לעלות".
היום בר-אדון, בן 45, אחד האנשים היותר ותיקים ודומיננטיים בשוק המחשוב הישראלי, כבר ממש לא מצטער. הוא נכנס למחשוב ישיר תוכנה מאחר שהיא רכשה את ג'ון ברייס מוצרים, החברה שהקים. שווי מחשוב ישיר תוכנה (היום One1 תוכנה), הנסחרת בבורסת ת"א, הסתכם ב-2001 ב-2.5 מיליון דולר. בעלי המניות אמרו לו אז שאם תוך שלוש שנים יעלה שווי החברה מעל 15 מיליון דולר, הוא יקבל עוד 2% ממניות החברה במזומן או במניות. השווי עלה מעבר לרף המצופה: One1 תכונה נסחרת כיום לפי שווי של כ-20 מיליון דולר (94 מיליון שקל), ובר-אדון זכה בבונוס של כ-2 מיליון שקל - חלקו הגדול במניות נוספות וחלקו במזומן. כיום הוא מחזיק בכ-6% ממניות החברה באופציות.
ב-2001 הסתכמו הכנסות One1 תוכנה (אז עוד מחשוב ישיר תוכנה) ב-87 מיליון שקל, והפסד של 7.6 מיליון שקל. את 2004 היא סיימה עם הכנסות של 165 מיליון שקל, ורווח נקי של 12.3 מיליון שקל. את הרבעון הראשון של 2005 היא סיימה עם הכנסות של 44.7 מיליון שקל, ורווח נקי של 3.2 מיליון שקל, ובר-אדון צופה ש-2005, עם כל הפעילויות החדשות, כבר תסתיים עם הכנסות של יותר מ-200 מיליון שקל.
איך מגיע בר-אדון לתחזית הזו? אז זהו, שיש לו חדשות בשבילכם. קודם כל, הוא רוצה להציע שירותי מיקור חוץ זולים ללקוחות. בעוד המתחרים, הגדולים ממנו בהרבה, מציעים שירותי תוכנה במיקור חוץ במחירים אטרקטיוויים - נס טכנולוגיות דרך העובדים בהודו, ומטריקס דרך העובדות החרדיות בקרית-ספר - בר-אדון מתכוון להציע שירות דומה במזרח אירופה.
השלב הראשון הוא בולגריה - שם הצטרפה One1 תוכנה לחברה מקומית בשם סטנגה, ויחד הן זכו בשבוע שעבר בפרויקט הראשון שלהן למיקור חוץ של שירותי פיתוח תוכנה עבור חברת אי.סי.טל (ECTel) הישראלית. החוזה אינו מוגבל בזמן, והיקף העלות השנתית שלו הוא יותר מ-1.5 מיליון שקל בשנה. "אני למעשה מעסיק כ-22 עובדים בבולגריה עבור אי.סי.טל. זה הרבה יותר קרוב מהודו, וללקוחות שקהל היעד שלהן הוא השוק האירופי זה הרבה יותר טוב, כי עובדי הפיתוח נמצאים בקרבת מקום", אומר בר-אדון. "אני מאמין שבעתיד 15% מהיקף ההכנסות שלנו יגיעו ממזרח אירופה".
אבל בר-אדון לא רוצה לעשות רק מיקור חוץ ישירות עבור הלקוחות, הוא החליט שהוא יהיה ספק מיקור החוץ גם לאלה כמוהו שמספקים שירותי מיקור חוץ. מעין שרשור של מיקור החוץ של העובדים. למשל נניח שיבמ זוכה בחוזה למיקור חוץ של כ"א לפרויקט בבנק מסוים, ומתחייבת לספק לבנק 40 עובדי תוכנה לפרויקט מסוים, או בעגת השוק "גולגלות". לפי דוגמה זו, בר-אדון הוא זה שיספק ליבמ את העובדים כספק משנה, כאשר הבנק עצמו עושה את החוזים ישירות עם יבמ.
ואכן, בחודש הקרוב עומדים לעבור 110 עובדי גולגלות של יבמ ישראל להיות עובדי One1 תוכנה. בר-אדון יקלוט כעובדים מן המניין, והוא יעסיק אותם בפרויקטים שיבמ תזכה. "הלקוח לא משלם יותר, ותנאי ההעסקה של העובדים יישארו אותו דבר ולא ייפגעו. עם זאת, אני יודע להפעיל את העובדים בתקורות תפעול נמוכות יותר, ולכן אני מרוויח מכך", מסביר בר-אדון.
כך שיחד עם עסקת עובדי יבמ, עסקת בולגריה, ועסקת רכישת חברת אקספרט תמורת 1.55 מיליון דולר שהושלמה באחרונה, יגיע מספר העובדים של One1 תוכנה ל-700. כאשר בר-אדון נכנס לחברה עבדו בה 311 איש, ועכשיו כשהחברה האחות, One1 מערכות, העוסקת יותר בחומרה ובמערכות, עברה לרווח, בר-אדון לא שולל איחוד בינה לבין One1 תוכנה.
"עד סוף השנה יגיעו שתי החברות יחד למחזור מכירות של כחצי מיליארד שקל, אם נאחד אותן, נהיה דומים למתחרים, שנותנים הן שירותי תוכנה והן שירותי תשתית. זה יגדיל אותנו מאוד, אני בכל מקרה בהחלט מתכוון לדחוף למהלך הזה. כך, יום אחד אנחנו בהחלט נהיה בין חמש חברות המחשוב הגדולות בישראל", אומר בר-אדון.
מנכ"ל חברת One1 ויתר על העובדים ההודים ובמקומם מצא במזרח אירופה גן עדן למיקור חוץ
גלית ימיני
28.6.2005 / 9:28