באוצר שוקלים להיענות לבקשת חברות הביטוח לקצץ את גובה הקצבה החודשית בביטוחי מנהלים

מאת הרצל לקס וניצן כהן



משרד האוצר שוקל לאשר בקשה של חברות הביטוח לשינוי רטרואקטיווי של המחוייבות שלהן כלפי מבוטחים בביטוחי מנהלים, באופן בו יקצצו החברות באופן חד את קצבת הפנסיה של מבוטחיהן, כך נודע ל-TheMarker. המדובר בשינוי מקדמי הקצבה, הערך הקובע את גובה הגמלה החודשית בתוכניות ביטוח מנהלים מסוג קצבה (דוגמת פוליסות "עדיף") שנפתחו לפני יוני 2001 ושווקו לעשרות אלפים שכירים במהלך שנות ה-90'.



מקדם קצבה הוא ערך שחושב באמצעות לוחות תמותה שבידי חברות הביטוח, לפיו נקבעה הגמלה החודשית מתוך החיסכון שנצבר במהלך שנות העבודה הארוכות של המבוטח. חברות הביטוח טוענות שלוחות התמותה לפיהן נערכו הפוליסות הישנות היו מוטעים, ובפשטות: לפתע התגלה שהאוכלוסיה בישראל חיה יותר שנים, כך שמקדמי קצבה שחושבו לפי תוחלת חיים נמוכה יותר (ולא מציאותית) העניקו למבוטחים גמלה חודשית גבוהה מדי. עובדה זו יוצרת בעיה אקטוארית קשה לחברות הביטוח, שלמעשה מאז 2001 משווקות פוליסות לפי לוחות תמותה מעודכנים יותר (המניחים תוחלת חיים ארוכה יותר) ומכאן הפניה למשרד האוצר.



המגמה באוצר היא גם לאשר לחברות הביטוח, השולטות היום בקרנות הפנסיה החדשות, להפחית את מקדמי הקצבה גם עבור העמיתים בקרנות הפנסיה עד כדי פגיעה של 15% - 20% בגובה הפנסיה החודשית. הבעיה היא שבניגוד לקרנות הפועלות ע"פ תקנון עמיתים, פוליסת ביטוח היא חוזה עסקי לכל דבר שנערך בין חברת הביטוח למבוטח והפגיעה הרטרואקטיווית, גורמת למעשה לפגיעה מהותית בזכות קניין בסיסית והפרה של חוק החוזים, המצדיק לכאורה פניה לבית המשפט כדי לקבל סעד. למעשה, במשך השנים שיווקו סוכני הביטוח במרץ את הפוליסות בהדגישם נקודה זו כיתרון מהותי של הפוליסות אל מול האלטרנטיווה של קרן הפנסיה. ההערכות הן כי לתביעה של מבוטחים, אם אכן תתקבל, יהיה בסיס משפטי מוצק.



"במשרד האוצר איבדו כל רגש סוציאלי והתחשבות בציבור החוסכים, תוך התעלמות טוטאלית למתרחש במשק הביתי היומיומי. אין הסבר מניח את הדעת מדוע משרד האוצר נכנס כל כך עמוק לכיסם של השכירים, העצמאיים ובעלי החברות. הפגיעה תהיה כל כך אנושה שכל המשק יפסיד"ל אומר ירון טבצ'ניק, המנהל משרד לייעוץ פנסיוני בלתי תלוי. לדבריו, הדבר מצטרף לשורה ארוכה של שינויי תקנות בתחום הפנסיהל שכל אחת מהם, וכולן ביחדל פוגעים באופן אנוש בציבור החוסכים: "הכיוון הוא אחד. האוצר מנהל מערכה שבסיומה הוא מקווה להתנער לחלוטין מאחריות לגורל הפנסיה של האזרחים. כל עתידנו יהיו תלוי במספר קטן של חברות ביטוח".



בין השינויים לרעה עליהם מדבר טבצ'ניק ניתן לציין במיוחד את הניסיון של האוצר, באמצעות הפיקוח על הביטוח והחיסכון, לחסל את קופות הגמל בישראל, הגוף הפנסיוני היחידי שלא נשלט בידי חברות הביטוח. קופות הגמל, שבניגוד לקרנות פנסיה ולפוליסות מסוג קיצבה מהוות אפיק חיסכון הוני שקוף הצובר תשואה במשך השנים ומחלק לעמית סכום חד פעמי עם השתחררות הכסף, היו אפיק מועדף על ציבור העצמאים במדינה. עצמאים יכלו לפתוח קופה שמשתחררת אחרי 15 שנות ותק (ולא לחכות לגיל הפרישה) ולהנות מהטבת מס של 25%, לעומת הטבת מס של 35% בקרן פנסיה. זו היתה דרך מקובלת לפתיחת חיסכון עבור ילדים למשל, אך כעת יצטרכו ילדים כאלו להמתין עד גיל 60 כדי לזכות ולראות את הכסף.



האוצר ביטל לאחרונה גם את האפשרות של העצמאים למשוך כספים מהקופות אחרי 15 שנה, וגם את הטבת המס בפועל. הביטול בפועל נובע מדרישה חדשה מכל חוסך (עצמאים ושכירים) להפקיד קודם כל 960 שקל בחודש לקרן פנסיה, כתנאי להטבת מס על חיסכון נוסף בקופת הגמל שלו. "אני לא מכיר הרבה עצמאים, שסובלים תמיד מקשיי נזילות, שיכולים להפקיד יותר מאלף שקל בחודשל כך שבעצם מדובר על חיסול דה פקטו של האפיק הזה"ל אומר טבצ'ניק. עמדתו זו של האוצר מנומקת בידי פקידי האגף ברצון לעודד חיסכון בצורת קיצבה חודשית המשולמת לאורך חיי הפנסיה על פני חיסכון חד פעמי.



מהאוצר נמסר בתגובה כי "אגף הפיקוח על הביטוח לא קיבל פניה מחברות הביטוח בנוגע לשינוי מקדמי הקצבה בפוליסות ביטוח במסלול קצבה שהונפקו לפני יוני 2001. בנוגע לקרנות הפנסיה- במהלך השנה האחרונה מתבצעת בדיקה בנוגע לעדכון ההנחות האקטואריות בקרנות. במידה ויידרש שינוי יתבצע עדכון במקדמים".