מחלוקת בכנס קיסריה: נתניהו טוען כי ההתנתקות תעלה 10 מיליארד שקל; משרד האוצר: העלות תהיה רק 7.5 מיליארד

אי התאמה בין שר האוצר בנימין נתניהו לבין משרדו. בהערכות שמסר משרד האוצר בוועדת הכספים של הכנסת בשבועות האחרונים, נטען כי העלות הכוללת של ההתנתקות תהיה כ-7.5 מיליארד שקל. ואולם נתניהו אמר אתמול בכנס קיסריה: "העלות הישירה של ההתנתקות תהיה יותר מ-8 מיליארד שקל, כנראה 10 מיליארד שקל".



נאומו של נתניהו בכנס קיסריה אתמול עורר מחאות בקרב כמה ממשתתפי הכנס, שטענו כי נתונים ועובדות כלכליות רבות שהציג שר האוצר אינם נכונים.



מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, אמר בכנס: "העלות המרבית של ההתנתקות מוערכת ב-1.5% מהתוצר, כ-7.5 מיליארד שקל, פרוסים על פני שנתיים-שלוש. ייתכן שנקבל סיוע אמריקאי למימון החלק הצבאי של התוכנית וסיוע לפיתוח הנגב והגליל. מימון התוכנית אינו מחייב שינוי מהותי במדיניות הכלכלית של הממשלה ואין לעלות התוכנית השפעה מהותית לטווח ארוך על יעדי גירעון והוצאה, הפחתת מסים וסדרי עדיפויות. מימוש תוכנית ההתנתקות אינו אירוע מקרו כלכלי דרמטי; מנגד, אי ביצוע התוכנית יהיה אירוע בעל השלכות מקרו-כלכליות מהותיות".



מנכ"ל משרד רה"מ העריך, בהערכה שמרנית, כי ההתנתקות תגדיל את צמיחת המשק ב-2%, בשל השיפור הצפוי לדעתו במצב הביטחוני. לדבריו, הפיצוי שנקבע למתנחלים המתפנים הוגן, סביר וגם מידתי. כהן טען גם כי בתהליך קבלת ההחלטות נלמדו לקחי הנסיגה מסיני.



נתניהו הודיע אתמול בכנס, פעמיים: "על מנת להזים גל של שמועות, ברצוני להודיע כי אין לי כל כוונה להתפטר מתפקיד שר האוצר". במקביל הוציאה דוברות האוצר הודעה החוזרת על הדברים. לא ברור מה גרם לשר האוצר לחזור על דברים שאמר כמה פעמים בשבועות האחרונים, ועוד שלוש פעמים.



נתניהו הסביר אתמול כי הוא מוביל בימים אלה, כשר אוצר, מהלך של רפורמות גדולות שמטרתן להביא לתחרות בין הבנקים ולהפחתת מסים. יציאתו מהממשלה תקטע את התהליך הזה בעיצומו. לדבריו, בכוונתו להמשיך ולהיאבק על עמדותיו כשר אוצר.



בנאומו ציין נתניהו כי ניתן להגדיל את הצמיחה הגבוהה במשק, העולה על הצמיחה באירופה וארה"ב, באמצעות צמצום הוצאות הממשלה והמשך הרפורמות. לדבריו, בראש סדר העדיפויות בתחום הרפורמות עומדת הרפורמה בשוק ההון, לפי המלצות ועדת בכר.



שרת המשפטים, ציפי לבני, החברה בצוותי המו"מ להתנתקות עם המתנחלים ובצוותי המו"מ עם הפלשתינאים, ציינה כי עדיין לא נפתרו כמה נושאים - בין היתר אם הכלכלה הפלשתינית תהיה קשורה לכלכלה הישראלית, ואם תהיה כלכלה פלשתינית אחת או שתיים נפרדות, ברצועה ובגדה. לדבריה, גם אם הפיצוי למתנחלים הוא נדיב, אין לו השלכות מקרו כלכליות. ייתכן שהוא ישפיע על החלטות עתידיות (אם ישראל תיסוג משטחים נוספים - מ"ב). על פי לבני, לא מתקבל על הדעת שלילדים בתחומי הקו הירוק לא יהיה ילקוט, עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה, ואילו ילדי המתנחלים המתפנים יקבלו סל לתלמיד, החל בגיל 4, בסכומים שיכולים להגיע אפילו ל-50 אלף שקל.