ביהמ"ש: תפיסת הכספים בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים נעשתה בהליך לקוי

אתמול התבשרנו על הסכם פשרה שהשיגה הפרקליטות עם אחד מלקוחות בנק הפועלים שחשבונותיו הוקפאו במסגרת פרשת הלבנת ההון. במסגרת ההסכם שיחררה המדינה יותר מ-200 מיליון שקל שנתפסו בחשבונות של חברת מרטש אינווסמנטס שבשליטת דניס קציב, בנו של בכיר בממשל הרוסי, לאחר שהוסכם כי הוא ישלם למדינה 35 מיליון שקל.



והנה, ימים ספורים לאחר אישורה של העסקה על ידי השופטת עדנה קפלן-הגלר, נראה כי לפחות מבחינת המדינה, העסקה עם קציב - שיוצג באמצעות עו"ד ציון אמיר - היתה מצויינת: אתמול פסקה קפלן-הגלר כי ההליכים בה נקטה המדינה בתפיסת החשבונות בפרשה היו בלתי חוקיים.



החלטתה של קפלן-הגלר ניתנה במסגרת בקשה שהגישה באחרונה לקוחה של הבנק ובעלת חשבון שהוקפא, שבו נמצאים כיום כ-2 מיליון דולר. הלקוחה היא רעייתו של לקוח אחר, יורי ויניק, שבבעלותו ארבעה חשבונות נוספים בסניף הבנק, בהם נתפסו 16.5 מיליון דולר. באחרונה שיחררה המדינה בהסכמה כ-14 מיליון דולר מהכספים שנתפסו, והיא ייעדה את הסכום שנותר לחילוט אם יוגש נגד הלקוחה כתב אישום באישומים לפי חוק הלבנת הון.



ואולם, הלקוחה סירבה לקבל את הדין ופנתה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב - באמצעות עוה"ד יהושע רזניק וז'ק חן - בטענה לפיה ההקפאה נעשתה ללא סמכות ובניגוד לחוק. הלקוחה טענה כי דרכה של הפרקליטות לתפוס את הכספים באמצעות סעיפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) היתה בלתי חוקית, ובניגוד להסדר הספציפי הקבוע לשם כך בחוק הלבנת הון. משכך, תפיסת הכספים נעשתה בחוסר סמכות, והצו בטל.



הלקוחה ביססה את הערר על הטענה לפיה כאשר המדינה מעוניינת לתפוס כספים בחשבונות בנק לפני הגשת כתב אישום בעבירות הלבנת הון, עליה לעשות זאת על פי ההסדר הספציפי המצוי בחוק הלבנת הון, ולא באמצעות ההסדר שבפקודת סדר הדין הפלילי. זאת, אם ברצונה לחלט הכספים הללו בעתיד, במקרה של הרשעה.



ההבדלים בין ההסדר לפי פקודת סדר הדין הפלילי לזה שבחוק הלבנת הון הם עצומים. כך, לפי פקודת סדר הדין הפלילי יכולה המשטרה לפנות לבית משפט שלום לצורך קבלת צו התפיסה והצו יעמוד בתוקף לתקופה ארוכה של 180 יום ואף ניתן להאריכו בתקופה נוספת. כמו כן, כל ההליך נעשה במעמד צד אחד, ואם הבעלים של הכספים רוצים לשחררם עליהם לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה.



מנגד, ההסדר בחוק הלבנת הון מפנה לפקודת הסמים המסוכנים. בפקודה זו ניתן לקבל צו תפיסה זמני רק על פי בקשה חתומה של פרקליט המחוז בליווי תצהיר של פרקליט המחוז. בנוסף, הבקשה מוגשת לביהמ"ש המחוזי, תוקפו של הצו הזמני 90 יום בלבד, ותוך 10 ימים מקיים ביהמ"ש מיוזמתו הליך של בירור במעמד הצדדים.



בפרקליטות הבינו את הסיכון שטמון בבקשה, משום שכל החשבונות בבנק - 190 - נתפסו על ידם באמצעות צו של בית משפט שלום, ולא על פי ההסדר הקבוע בחוק הלבנת הון. בדיון טענה נציגת המדינה, עוה"ד טלי נג'רי מפרקליטות מיסוי וכלכלה, כי שני המסלולים פתוחים בפני המדינה כדי לפעול בהם.



ואולם, קפלן-הגלר דחתה את עמדת המדינה. עם זאת, השופטת לא העניקה ללקוחה את מלוא הסעד, לפיו צו ההקפאה מבוטל והכסף בחשבון משוחרר, הסתפקה בקביעה כי החל במתן ההחלטה, על הפרקליטות לנהוג לפי החוק.



המשמעות היא שהמדינה תיאלץ לפעול באחת משתי דרכים: להגיש ערעור לביהמ"ש העליון או לפעול לפי הקבוע בחוק הלבנת הון, ולבקש את התפיסה בדרך הקבועה שם; כלומר - בליווי תצהיר של פרקליט המחוז לגבי החשדות שיש למדינה. מהפרקליטות נמסר כי הם לומדים את פסק הדין.