ועדת החקירה לאסון הרכבת: הנהג אשם ואין אחראים ישירים אחרים

נהג המשאית הוא האחראי המרכזי לתאונת הרכבת, שגבתה את חייהם של שמונה בני אדם בשבוע שעבר בסמוך לקיבוץ רבדים בצפון הנגב - זו המסקנה המרכזית העולה מתוך דו"ח ועדת החקירה המיוחדת שמינה שר התחבורה, מאיר שטרית, לבחון את הנושא, אשר הגישה לו היום את מסקנותיה. ועדת החקירה קבעה ששורה של כשלים נוספים של רכבת ישראל, חברת כביש חוצה ישראל, המועצה האזורית יואב וחברת "האחים אליהו" גרמו בעקיפין לתאונה, אך הוועדה לא מצאה גורם ישיר הנושא באחריות אישית לתאונה - פרט לנהג המשאית.



על פי הממצאים שהציגה הוועדה, ביום שלישי שעבר בשעה 17:45 התנגשה רכבת נוסעים במשאית של חברת "האחים אליהו" שהובילה אפר פחם לאתר עבודה של כביש "חוצה ישראל", לאחר שנהג המשאית לא ציית לתמרור "עצור" שהוצב במקום. כתוצאה מההתנגשות, נהרגו שני הנהגים ועוד 6 מנוסעי הרכבת, וכ-200 נוסעים נפצעו.



לדברי יו"ר ועדת החקירה, ראש אגף בכיר במשרד התחבורה, ישעיהו רונן, "הנהג עשה את כל הטעיות האפשריות בגרימת התאונה, ואין כל דרך להסביר את מעשיו". בוועדה היו חברים גם סמנכ"ל הפעלה ותחזוקת תשתיות ברכבת ישראל, הראל אבן, וניצב משנה משה בן זיקרי מאגף התנועה במשטרת ישראל.



אחת המסקנות החמורות ביותר שמעלה הוועדה היא כי ועדת המפגשים הבינמשרדית, שבחנה את מפגש מסילת הברזל עם הדרך, קבעה כבר בדצמבר 2003 מפורשות כי במפגש יותקן מחסום אוטומטי על ידי חברת כביש חוצה ישראל תוך כשנה, ואם הוא לא יותקן יבוטל המפגש. הוועדה גילתה כי גם כעבור שנה וחצי מיום ההחלטה, לא הוצב במקום המחסום.



לדברי רונן, האחריות לבדיקת יישום החלטות הוועדה אינן מעוגנות, ולא ברור מי הגוף שצריך לוודא את ביצוע הוראותיה. לדברי רונן, "לוועדת המפגשים אין כל סמכויות, ולאחר שקבעה מה שקבעה התפזרה, וכלל לא נבדק אם אכן הוקם מחסום במקום. הוועדה מצאה עוד כי התמרור שהוצב במקום היה חלקי בלבד, וזאת למרות שאחראים לו גם רכבת ישראל, גם המועצה האזורית וגם חברת חוצה-ישראל קיבלו על כך מספר התראות".



שר התחבורה, מאיר שטרית, התייחס לנקודה זו ואמר כי משטרת ישראל בוחנת בימים אלה בחקירה שהיא מנהלת את האחריות האישית של המעורבים, ואין הוא יכול להתייחס לנושאים הנמצאים תחת חקירת משטרה.



ממצא מדאיג נוסף שנמצא מגלה כי בשחזור שנערך על ידי המשטרה נמצא כי זמן הפינוי בפועל של משאית באורך ובמשקל זהים למשאית המעורבת הוא כ-19 שניות. מול נתון זה ניצב זמן נסיעת הרכבת למרחק 717 מטר. שדה הראייה במקום, במהירות המרבית המותרת 150 קמ"ש, הוא 17.2 שניות. מכאן שזמן הפינוי של המשאית ארוך מזמן ההגעה של הרכבת אל המפגש.



בתאונה עצמה, מצוין בדו"ח, המשאית לא צייתה לתמרור "עצור", והרכבת נסעה במהירות של 143 קמ"ש. נתון מדאיג נוסף הוא כי בהנחיות להסדרת הבטיחות במפגשים, זמן הפינוי המחושב הוא 12 שניות בלבד. לאור ממצאים אלה, קבעה הוועדה, נמצא כי התנאים הקיימים מצביעים על סיכון בטיחותי במפגש. רונן התייחס לנקודה זו, וציין כי בימים אלה מעודכנות ההנחיות על ידי ועדה מיוחדת, האמורה לפרסם את המלצותיה בקרוב.



הוועדה ניקתה את נהג הרכבת מכל אשמה ואחריות לתאונה, וקבעה כי ביצע את כל הפעולות האפשריות למנוע את התאונה. על פי הדו"ח, הנהג החל בתהליך הבלימה כ-160 מטר בלבד לפני ההתנגשות, אחרי שהגיב במספר צפירות הזהרה. הוועדה קבעה עוד כי בחברת כביש חוצה ישראל היו מודעים לסיכונים במפגש, ואף הנחו את מנהל הפרויקט "לנקוט בכל האמצעים האפשריים", אך בפועל בזמן התאונה, לא נמצאו לכך סימנים.



הוועדה מתחה ביקורת גם על המועצה האזורית יואב שבשטח שיפוטה התרחשה התאונה, והיא רשות התמרור המקומית האחראית, על כך שלא גילתה מעורבות פעילה, כולל הצבת תמרור בתחום השיפוט שלה. הוועדה ציינה עוד כי "קציני הבטיחות" בחברות ההובלה לא פעלו כנדרש בנושא שעות העבודה החריגות, עומס היתר של המשאית ושיבוש פעילות הטכנוגרף של המשאית.



הועדה גיבשה שורה של המלצות, בהן למסד גורם רגולטורי במשרד התחבורה, שיהיו בידיו סמכויות פיקוח והחלטה ברשת מסילות הברזל בישראל. עוד נקבע כי יש להגדיר מחדש את הסמכויות של ועדת המפגשים. הוועדה המליצה לקדם ביצוע הפרדות מפלסיות ב-30 מפגשים הנמצאים בעדיפות עליונה.



כיום ישנם 166 מפגשים בין מסילת ברזל לדרך שרק 7 מהם נמצאים בשלבי ביצוע שונים. על פי הערכות, היקף ההשקעה הנדרש על מנת לבצע את כל שלושים המפגשים הללו הוא למעלה ממיליארד שקל.



הוועדה המליצה כי מהירות הרכבת במקום תוגבל ל-120 קמ"ש, המלצה שיושמה על הרכבת מיד אחרי התאונה. כמו כן, הורתה הוועדה כי יש למנוע מעבר משאיות לאתר העבודות של כביש 6 במקום. המלצה נוספת היא הקמתה של משטרת רכבות, שתטפל במניעת תאונות מסוג זה, תטפל בתאונות רכבות ותאכוף את חוקי התנועה, ותאתר מפגעים בטיחותיים העלולים לגרום לתאונות.



יצוין, כי במהלך דיוני הוועדה נתגלעו לא מעט מחלוקות בין חברי הוועדה, בעיקר בין נציג רכבת ישראל, הראל אבן, לנציג משרד התחבורה והמשטרה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי בשורה של הסתייגויות של אבן ממסקנות והמלצות הוועדה.



השר שטרית הודיע כי הוא מאמץ את מסקנות הדו"ח והמלצותיו, למרות הסתייגויותיו של אבן. שטרית הורה למנכ"ל משרדו, בן ציון סלמן, לפעול ליישום מסקנות הוועדה, וציין שתפקיד הוועדה אינו לחקור את האספקטים הפליליים של האירוע, אלא למנוע את התאונה של מחר.