מאת עמית שרביט
גל המיזוגים ששטף את מערכת הבנקאות בעולם בשלוש השנים האחרונות לא הגיע עדיין לישראל, אך כבר עתה מתחילים לדבר על גל המיזוגים ושיתופי הפעולה הבא: בנקים וחברות טלפוניה. מטרת צעד זה אינה רק הרחבת השירות הקיים של הפצת מידע בנקאי באמצעות הטלפוניים הסלולריים. בשיתופי פעולה בין בנקים לחברות תקשורת טמון פוטנציאל להשגת יעדים מרחיקי לכת, כגון שימוש בטלפונים סלולריים לביצוע תשלומים, אספקת מוצרים פיננסיים וסליקה הדדית.
בכמה מהבנקים הגדולים בישראל נערכו בחודשים האחרונים דיונים בעניין הקשרים העסקיים האפשריים בינם לבין חברות התקשורת. בשיחות שררה הסכמה כי למו"מ כזה יוכלו הבנקים להגיע מעמדת כוח. זו מבוססת על הערך המוסף של הבנקים המתבטא באמינות גבוהה, ניסיון בניהול אשראי ובהפעלת ערוצי הפצה ישירים, וכן במערכות קשרים מפותחות עם הלקוחות. מעבר לכך היו הדעות חלוקות. גישה אחת גרסה כי שיתוף פעולה עם גוף תקשורתי יכול לסייע לבנקים לממש את הפוטנציאל בשוק עתידי. "ככל שהבנקים ימהרו לפעול ולקשור בריתות עם חברות הטלפוניה, כך יישמר חלקם היחסי בשוק", אמר מקור בנקאי בכיר.
לדבריו, מהלך כזה יכול לתת מענה לחששות הבנקים. "ראשית, חברות הטלפוניה עלולות לנסות ולנגוס בשולי הרווח הרחבים הקיימים בתחום הקמעוני. חברות הסלולר יבקשו לספק שירותים ומוצרים פיננסים ללקוחותיהן על חשבון המוסדות הפיננסיים. שנית, על אף שהיום נראה כי בריתות ושיתופי פעולה הם הצורה המועדפת לעשיית עסקים, לא מן הנמנע כי בעתיד חברות טלפוניה גדולות יבקשו לרכוש שליטה בבנק".
הבנקים יצטרכו להחליט בקרוב
גישה אחרת בבנקים הטילה ספק בצורך לשתף פעולה עם חברות תקשורת. סמנכ"ל בכיר באחד הבנקים הגדולים: "בעבר היו מי שחשבו כי חברות הטלפוניה יהוו איום מכיוון שהן מחזיקות בלקוחות רבים, יש להן שירותי חיוב והן יכולות לנגוס בתחום הקמעוני. על בסיס תפישה זו פותחו תיאוריות שגרסו כי הבנק ינצל את התשתית והגודל של חברות הטלפוניה, והן ישתמשו בתשתית הסליקה של הבנקים. צורת חשיבה זו היתה נכונה אולי לתקופת ההייפ הטכנולוגי, כשכמעט התפתינו להיכנס למיזמים שערכם אינו ברור. כיום אין היא נכונה יותר".
בשלב זה לא ברור אם לבנקים הישראליים יש תוכניות אופרטיוויות בתחום זה. "אף אחד במערכת הבנקאית לא יודע בוודאות איך להתייחס לחברות התקשורת", אמר מקור בנקאי. "עם זאת, כיום אנחנו בעמדה טובה יותר לבחון בזהירות את האסטרטגיות השונות לשיתוף פעולה עמן בעיקר בתחומי המידע הפיננסי, שירותי התשלומים וביצוע פעולות בנקאיות".
בחברת הייעוץ הבינלאומית Hamilton & Booz-Allen מאמינים כי הבנקים ייאלצו להחליט בעניין זה בקרוב. "שיתוף פעולה מכל סוג שהוא חייב להתרחש מטעם פשוט: הטכנולוגיה של מפעילי הסלולר והרשתות שבנו מאפשרות לבצע פעילות תשלום של לקוח ללקוח או לקוח לעסק. תשתית זו תאפשר לחברות הטלקום לתקוף את מערכת התשלומים, שהיא אחד ממוקדי הכוח העיקריים של הבנקים".
פעולות מוגבלות, משתמשים מעטים
הפעולות שניתן לעשות כיום באמצעות הטלפון הסלולרי מוגבלות, והשירותים הסלולריים עדיין לא מוכיחים את עצמם. מנתונים לא רשמיים של הבנקים עולה כי מספר המשתמשים בהם מגיע לאלפים בודדים בלבד. מסיבה זו לא ברור מדוע יש לבנקים סיבה לחשוש מחברות התקשורת.
התשובה על פי & Hamilton Booz-Allen אינה הטכנולוגיה או השיווק, אלא ההון. חברות הטלפוניה, טוענים בחברת הייעוץ, נדרשות למצות את הפוטנציאל שבבסיס לקוחותיהן. עליהן להצדיק את הסכומים האדירים שהושקעו בהן בתשתית ובטכנולוגיה.
עד עתה התמקדו חברות הטלפוניה באספקת תוכן בתחומי המדיה והבידור. אחת הסיבות לכישלונן הוא המסך הקטן של הטלפון הסלולרי. תוכן פיננסי, אומרים בחברת הייעוץ, הוא עניין שונה. מסך הטלפון הסלולרי גדול דיו, בין השאר, כדי שניתן יהיה לקרוא בו את השורה התחתונה של חשבון העו"ש, לקבל ציטוט מניה בזמן אמת ולהעביר כספים מחשבון לחשבון. כמו כן ניתן לספק באמצעותו מוצרים פיננסים אחרים, כגון ליווי מו"מ בין לקוח למוכר, מתן הנחות בזמן אמת וביטוח. פיתוח תדרי הדור השלישי ומערכות קול מתקדמות עשויים לגרום לקפיצת מדרגה בתחום זה.
שלוש שנים, 100 מיליון לקוחות, 30 מדינות
באירופה נפוצים שיתופי הפעולה בין חברות טלפוניה לבנקים, ואלה רבים יותר מאשר בארה"ב. למשל Movilpago - יוזמה משותפת לחברת הסלולר מוביל של טלפוניקה הספרדית, ולבנק BBVA הגדול בספרד - החלה לספק שירות תשלומים על גבי הרשת הסלולרית של טלפוניקה.
היעד של החברה הוא להגיע בתוך שלוש שנים ל-100 מיליון לקוחות ב-30 מדינות. היא תעשה זאת באמצעות שיתוף פעולה עם חברות טלפוניה אחרות. לכאורה, היעד יומרני. ואולם המיזם מתבסס על מספר כמעט זהה של לקוחות המחזיקים את הטלפון הסלולרי של החברה האם, מוביל. לפיכך, בסיס הלקוחות כבר קיים. "הראיה לפוטנציאל שיש למיזם כזה להצליח היא התערבות השלטונות בספרד במטרה למנוע ריכוזיות יתר ויצירת מונופול בתחום", אומרים בחברת הייעוץ.
בישראל יש בעלויות צולבות
בישראל קשורים שני בנקים גדולים - בנק פועלים והבנק הבינלאומי - לחברות תקשורת. אריסון השקעות העומדת בראש גרעין השליטה בבנק פועלים מחזיקה ב-49% מחברת יורוקום; במקביל היא שותפה בחברת פרטנר עם משפחת דנקנר השותפה הבכירה השנייה בבנק פועלים; ליו"ר בנק פועלים, שלמה נחמה, יש כובע נוסף - מנכ"ל אריסון השקעות. משפחת ספרא, השולטת בבנק הבינלאומי, שותפה גם בחברת סלקום; שלמה פיוטרקובסקי משמש יו"ר דירקטוריון הן בבנק הבינלאומי והן בסלקום.
בשני המקרים מדובר בקשרי בעלות צולבים והיסטוריים, ולא במהלכים שננקטו כדי לתת מענה לחששות הבנקים מתחרות מצד חברות הטלפוניה.
כבר עתה ברור כי הרגולטור - הרשות להגבלים עסקיים והפיקוח על הבנקים - יהיה שחקן מפתח בתהליך בו גופים אלה או אחרים ישתפו פעולה באופן מהותי.
הסיבה הטריוויאלית היא בעיות הפיקוח על מיזמים משותפים בין גופים גדולים,
הכסף שלנו, הקשרים שלכם
הארץ
13.6.2001 / 11:34