ההמלצה של יועצי מקינזי לנתניהו: לשפר את הפריון והתחרות בענפי ה"לואו-טק"

"קפיצת מדרגה נוספת במשק הישראלי לא תגיע מענף ההיי-טק, אלא מהגדלת הפריון של ענפי המשק המסורתיים כמו קמעונות, בניין, מזון ושירותים. הדרך היחידה להגיע לכך היא הגדלת התחרותיות". כך טוען ביל לואיס, שותף בחברת הייעוץ מקינזי, אשר נפגש עם שר האוצר בנימין נתניהו בשבוע שעבר. על פי לואיס, "נראה היה שנתניהו התלהב מהרעיונות שהצגנו בפניו. הוא גם היה מוכן לפגישה - הוא אמר לי שהוא קרא את הספר שלי, המתאר מתי וכיצד מדינות מצליחות לשפר את מצבן, ולפי שאלות שהפניתי אליו, נראה לי שהוא באמת קרא אותו".



בראיון ל-TheMarker הדגישו ביל לואיס והצוות שלו, רוג'ר אברבאנל ומנהל הסניף הישראלי יונתן קולודני, שישראל לא צריכה עתה להתמקד בענף ההיי-טק, אלא דווקא בשאר חלקי הכלכלה. "ההיי-טק שלכם מצליח מאוד, ולמרות שלא צריך כמובן להזניח אותו, הוא מהווה רק 10% מהכלכלה. הדגש צריך להיות על שיפור הפריון בשאר ה-90% של המשק. צריך לקחת בחשבון שבמשקים המתקדמים, מהווה היום ענף השירותים 70%-60% מהכלכלה, והם הרבה יותר יעילים משלכם".



האם אתה מאמין לנתניהו כאשר הוא אומר שישראל יכולה להגיע לתוצר לנפש כמו באירופה?



"אין שום סיבה עקרונית לכך שישראל לא תוכל להצטרף למועדון המדינות העשירות - אבל זה מותנה בכך שהיא תעשה את הדברים הנכונים. האמת היא שהגישה של נתניהו נכונה, אבל הדברים צריכים להיעשות בצורה מהירה ורחבה יותר"



ומה הם הדברים הנכונים?



"לאחר שנים רבות שבהם ניתחנו מדינות, תעשיות וחברות, הגענו למסקנה שהדרך היחידה לשפר מדינה היא להגדיל את הפריון בייצור של חברות וארגונים. וזאת על ידי הגדלת התחרות - אז מקבלים מחירים במוצרים נמוכים יותר וכלכלה שמבוססת על צריכה צומחת".



איך עושים זאת בישראל?



"לא בחנתי את ישראל באופן ספציפי, אבל במדינות אחרות ראינו שהשקעות זרות וכניסת חברות בינלאומיות יוצרים שיפור בתחרות ובפריון. חברות אלה מביאות איתן ידע. אני באמת קצת מופתע מחוסר הנוכחות של חברות בינלאומיות, להוציא את ענף ההיי-טק. ב-5 השנים האחרונות היה אצלכם שיפור, אבל עדיין יש פער גדול בין הפריון של חברות ישראליות לבין חברות דומות בחו"ל. זה בולט בענפים כמו קמעונות, בנקאות, טלקומוניקציה, בנייה ותעשיה. דווקא בהיי-טק אתם מאוד יעילים".



בחלק מהענפים שציינת, כמו הקמעונות, אין שום מעורבות ממשלתית. אתה חושב שהתחרות שם לא מספיקה?



"מדוע שחברה כמו וול-מארט האמריקאית לא תבוא לישראל? או חברה כמו רשת הסופרמרקטים האירופאית קרפור, שהיא מאוד יעילה? אני לא יודע מדוע הם לא נכנסו לכאן, אבל מדווחים לי שמשקיעים זרים מתלוננים על גיהנום ביורוקרטי. כניסה של חברות כאלה עושה פלאים לפריון בכל ענף ובכל מדינה. התוצאה הסופית של כניסת חברות כאלה היא ירידת מחירי המוצרים, וזה טוב לכל מדינה. ראיתם את זה עובד בתחום ההיי-טק, עם השקעות כמו זו של אינטל, ואפילו בענף הקמעונות יש לכם דוגמה: חברת איקאה השוודית, שכבר עשתה מהפכה בישראל בענף הרהיטים. ההיי-טק שלכם, שצריך להתחרות בחו"ל, ידאג לעצמו - אתם צריכים לטפל בכלכלה הישנה".



אתה מדבר על רפורמות. לא צריך להשקיע בחינוך?



"הרבה מדינות שמות את הדגש על חינוך, אבל הניסיון העולמי מראה שזה לא תנאי לצמיחה והחינוך הפורמלי הוא פחות חשוב ממה שחושבים. בהרבה מדינות הוכח שחברות יודעות להכשיר עובדים ומנהלים. לפני 15 שנה חשבו באמריקה שהיפנים יכבשו את העולם, אבל הם באו לארה"ב, פתחו מפעלים והכשירו עובדים שמייצרים עכשיו ברמת פריון שלא נופלת מהמפעלים היפניים. תופעה דומה ראינו בהודו. אלה חדשות טובות: הן מוכיחות שלא חייבים להמתין לדור חדש שיסיים תואר שני באוניברסיטה כדי לבנות חברות יעילות".



אבל אתה יודע שלפוליטיקאים קשה להתמודד עם קבוצות לחץ...



"למרות שאנחנו יועצים כלכליים אנחנו מודעים לפוליטיקה. השקופית האחרונה בפרזנטציה שעשינו לנתניהו התייחסה לפוליטיקה. במקום לדבר על רפורמות כרוכות בכאבים, אנחנו ממליצים לפוליטיקאים להתייחס לציבור הבוחרים כאל צרכנים - ולהראות להם את היתרונות שיקבלו. הפוליטיקאים צריכים להסביר לציבור שהם יקבלו מחירים נמוכים יותר ורמת החיים שלהם תעלה - והכל במסגרת התחרות ההוגנת. זה מסר שציבור יכול להבין.



פוליטיקאי יכול למכור לבוחרים קמפיין על בסיס מחירי שוק נמוכים יותר?



"ראשית - הוא יכול, כי זה בדיוק מה שיקרה אם התחרות בשווקים תגדל. אבל יש עוד מקום שבו הפוליטיקאים יכולים להתחיל: הסקטור הציבורי. בעולם המערבי יש היום מהפכה בכל השירות הציבורי, שמאמץ שיטות ניהול של הסקטור העסקי, והתוצאות מדהימות. כל מיני מדינות מעבירות היום יותר ויותר שירותים לניהול של חברות עסקיות, ומכניסות תחרות גם למקומות מפתיעים.



"בארצות הברית, למשל, נותנים כספים לבתי ספר על פי הביצועים שלהם - ציוני התלמידים בבגרות. הראינו את הנתונים והתוצאות של הגישה הזו, ונתניהו מאוד התלהב מהם. במקומו - זה המקום שהייתי שם בו את הדגש הפוליטי, כמו למשל ביצירת מערכת יעילה לחיפוש תעסוקה וטיפול במובטלים. כך, גם אם מישהו מפחד מאיבוד מקום עבודה שלו בגלל הרפורמות - הוא ירגיש שיהיה לו קל יותר למצוא עבודה אחרת".



האם לא שכחת את המצב המדיני הבעייתי של ישראל?



לואיס לא מתחמק: "נכון. בסוף הספר שלי, אני כותב שלחלק ממדינות העולם 50 השנים הבאות יהיו יותר קשות, בגלל השכנים שלהן. למדינות אירופה, למשל, יהיה לא פשוט לפתור את בעיות ההגירה. גם לכם יש בעיה עם השכנים, אבל כמו שאמר נתניהו - לא חייבים שלום כדי להגיע לרמת פריון גבוהה, אפשר להגיע למשק עם פריון, יעילות ותחרותיות, גם בלי שלום. אבל זו דעתי האישית".



עמיתו של לואיס, רוג'ר אברבאנל, חושב אחרת: "אני דווקא אופטימי. לדעתי, בגלל השפעת התקשורת והמדיה, הצרכנים בעולם משתנים והופכים לאחראיים יותר מבעבר. לכן אני לא רואה שום סיבה מדוע שישראל לא תגיע לרמה הכלכלית של מדינות כמו שוודיה".