בעלת השליטה לשעבר בחברת פז, קבוצת ליברמן, מכריזה מלחמה על הבורר ישי לויט

קבוצת ליברמן, בעלת השליטה לשעבר בחברת פז וכיום מבעלות השליטה בבנק הבינלאומי, יוצאת למלחמה בפסק הבוררות שניתן נגדה על ידי הבורר, השופט בדימוס ישי לויט, שקבע כי רימתה את מפרק קבוצת ארט בי הפולנית. אתמול פנתה הקבוצה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה להעביר את לויט מתפקידו ולבטל את החלטותיו, וזאת בעקבות מידע חדש שהגיע אליה שלפיו ללויט היתה נגיעה אישית לפז אותה לא גילה לצדדים לפני שקיבל על עצמו את תפקיד הבורר.



לטענת חברי הקבוצה, יומיים לאחר שמסר לויט את חלקו הראשון של פסק הבוררות נודע לה כי זמן קצר לפני מינויו לבורר ב-2002 במקומו של השופט בדימוס דב לוין שמת, התנהל מו"מ ממושך בין פז לבין לויט. על פי הנטען התכוונה פז להקים תחנת דלק על מגרש בחדרה הנמצא בבעלותם של לויט ובני משפחתו, ולויט היה צפוי להרוויח מהעסקה כ-2.2 מיליון שקל. בסופו של דבר, על פי הנאמר, עסקה זו לא יצאה לפועל עקב החלטתה של פז לסגת מהמו"מ.



לאור המידע החדש טוענת קבוצת ליברמן - באמצעות סוללת עורכי דין בהם פיני רובין ומאיה צברי ממשרד גורניצקי; מיכאל קירש; ניר קהת ממשרד פרופ' יובל לוי; ובנימין שפר ממשרד ש. הורוביץ - כי יש לבטל את פסק הבוררות שנתן לויט והחלטותיו, וכן להורות על העברתו מתפקידו ולמנות בורר אחר במקומו.



למעשה, כך מבקשת קבוצת ליברמן ונציגיה בישראל בראשותם של צדיק בינו ועוה"ד רם כספי, צבי אגמון ויהושע רוזנצוויג להתמודד עם הקביעות הקשות שעלו בפסק הבורר שניתן לפני כחודש וחצי. בפסק בוררות שהשתרע על 1,200 עמודים קבע לויט באופן נחרץ כי נציגיה של קבוצת ליברמן רימו את מפרק חברת ארט בי הפולנית ונציגו בישראל, עו"ד אליהו מירון. זאת, כאשר הסתירו ב-94' העברת תשלום נוסף של 17 מיליון דולר לאנשי העסקים בוגוסלב בגשיק ואנדרי גונשיורובסקי, בעלי השליטה בארט בי, תמורת הסכמתם לבטל את ההסכם בו רכשו 50% ממניות פז. לויט מתח בפסק הבוררות ביקורת על כמה גורמים שהיו קשורים למשפחת ליברמן, ובעיקר על בינו, שהיה נציג קבוצת ליברמן ורכש ממנה מאוחר יותר את השליטה בפז.



ואולם כעת, כאמור, קיימת אפשרות שפסיקה זו תתבטל לאור הבקשה שהוגשה אתמול. על פי הנטען בבקשה, המידע החדש הגיע בתחילה לאוזניו של צדיק בינו שהעביר אותו ליתר חברי הקבוצה. בינו, בתצהיר שהגיש, טוען כי יומיים לאחר מתן פסק הבוררות התקיימה פגישה שנקבעה מראש בינו לבין מנכ"ל פז, מרדכי בן ש"ך.



בפגישה, טוען בינו, סיפר לו בן ש"ך שבאותו היום סיפר לו עובד בפז, אשר שמיר, על שיחת טלפון שקיבל מעובד לשעבר בפז, יריב רייכר, שסיפר לו באותו בוקר כי לויט ופז ניהלו בעבר מו"מ שלא צלח להקמת תחנת תדלוק על מגרש בחדרה, הנמצא בבעלותם האישית של לויט ובני משפחתו.



על פי פרטי ההצעה שנדונה, ביקשה פז לחכור את המגרש ממשפחת לויט למשך 25 שנה ולשלם בתמורה למשפחה דמי חכירה קבועים בסך 18 אלף שקל לחודש. עוד הוסכם כי בתום התקופה תעבור התחנה לבעלותו של לויט. על פי הנטען, עסקה זו הובאה לאישור ועדת העסקות של פז ואושרה באוגוסט 2000 אך בסופו של דבר החליטה פז לסגת מהמו"מ מטעמים כלכליים.



בגלל כישלון המו"מ, נטען בבקשה, איבד לויט הזדמנות עסקית משמעותית המוערכת בכ-2.2 מיליון שקל. "איש לא ידע על חשש הנגיעה האישית ואילו ידעו לא היו מסכימים למינויו של לויט כבורר", טוענים כעת חברי הקבוצה. (בש"א 14902/05)



מפרק ארט בי, עו"ד יצחק מירון, אמר בתגובה: "את התביעה קיבלתי רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות. תגובה מסודרת תוגש לביהמ"ש. מוזר שקבוצת ליברמן נמנעה מלהציג בפני ביהמ"ש את התגובה הראשונית של כבוד הבורר, שנדהם מהטענה ודחה אותה מכל וכל. ההגינות הבסיסית חייבה כי הדברים יובאו לידיעת ביהמ"ש.



"פז לא היתה צד לבוררות. העסקות שפז עשתה או לא עשתה אינן רלוונטיות לבוררות. הניסיון להיתפס לכך הוא חסר שחר".