יו"ר מפעל הפיס - שמעון כצנלסון "אנחנו רוצים כסף קטן מהרבה אנשים"

"הכסף הרב שמגלגלים ההימורים הבלתי-חוקיים מממן פשע ותופעות חברתיות שליליות. מיסוד הענף יאפשר לכסף לזרום בחזרה לקהילה באמצעות השקעה בחינוך, במועדוני נוער ובסיוע למשפחות חלשות", כך אמר מנכ"ל מפעל הפיס - שאול סוטניק, בכנס שנערך היום.



בפיס מקווים להפוך את שוק ההימורים ש"נהנה" מהילה של שוליים חברתיים לקונצנזוס חברתי ולגיטימי. לשם כך, השיק המפעל (באישור משרד האוצר) 500 מכונות חיש-גד בהשקעה של 30 מיליון שקל, ובאמצעותן ניתן לשחק בשישה משחקי החיש-גד המוכרים ללא צורך בנייר ובגירוד הכרטיסים הפיזי, כפי שנעשה כיום.







בפיס מציינים כי שוק ההימורים הבלתי-חוקיים בישראל, מגלגל כ-5 מיליארד שקל באמצעות כ-10,000 מכונות הימורים ("סלוט-משין"), שזכו כבר לכינוי הבלתי-מחמיא "השודד בעל היד האחת". "זהו כסף שממנו הציבור כלל אינו נהנה", מציין יו"ר מפעל הפיס, שמעון כצנלסון.



המכונות ימותגו תחת השם פיס PLAY והכיתוב "משחקים באחריות" צפוי ללוותן. בפיס מקווים להפוך את ההימורים, מתופעה שלילית המאפיינת את השוליים החברתיים לקונצנזוס, ולהסיר מהתופעה את ההילה השלילית המלווה אותה. "כשם שפעם היה שוק שחור למכירת דולרים וכשם שהיה פעם שוק של כבלים פיראטיים שנעלם בעקבות הפיכתו לחוקי, כך אנו מקווים להפוך את משחקי המזל ללגיטימיים", אומרים שם.



בפיס מקפידים לדבר על "שחקן" ולא על "מהמר" ומבקשים לשלב את "המשחק" בחווית בילוי רגילה: "המטרה היא שאנשים יצאו לשתות קפה ובדרך ישחקו בסכומים קטנים" אומר יו"ר מפעל הפיס, שמעון כצנלסון "אנחנו רוצים כסף קטן מהרבה אנשים, בניגוד לתעשייה הבלתי-חוקית שרוצה הרבה כסף ממעט אנשים".



לא ברור מדוע סבורים בפיס כי המהמר הכבד, זה שמשקיע סכומים גדולים בהימורים במשך שעות, יסכים לפתע להמר על 20 שקל בלבד, ובכך ימגרו את הימורים הבלתי-חוקיים. בפיס טוענים כי סיכויי הזכייה גבוהים יותר אצלם, אך מסכימים שהפתרון האמיתי טמון בהפעלת קזינו חוקי למהדרין.



בפיס מדגישים כי המכונות אינן מהוות תחליף לקזינו בלתי-חוקי, ולו משום שבכל נקודה מוצבות 5-2 מכונות בלבד, אך מקווים לנתב את הכסף שמתגלגל בשוק השחור לאפיקים חוקיים יותר.



הנהלת הפיס מתהדרת בשורה ארוכה של בלמים שמטרתם לעצור את "היד החמה" של המהמר: ההשתתפות במשחק מותרת רק לבני 18 ומעלה, ועם ההפעלה יופיע הכיתוב "משחקים באחריות" המפנה את השחקן להסברים על המשחק.



השימוש במכונה אינו כרוך בשלשול מטבעות או כסף מזומן, אלא באמצעות כרטיס נטען שרוכש הלקוח אצל הזכיין. תקרת הרכישה עומדת על 50 שקלים, והמטרה היא "לאלץ" את השחקן לקום ולגשת לזכיין אם ברצונו להמשיך להמר "זו שיטה בדוקה לעצור שחקן שמהמר מבלי לדעת כמה כסף הוא מוציא. ההפסקה הזו קוטעת את הישיבה מול המכונה במטרה למנוע מהשחקן להוציא סכומי כסף גדולים" אומר כצנלסון. "גם הזכייה אינה ניתנת במטבעות שצלילן אהוב כל כך על המהמרים, אלא רק באמצעות הזכיין, כך שהשחקן שוב צריך לקום ממקומו", הוא מוסיף.



גם שיעור החזר הפרסים עומד לדברי הפיס על כ-90%, בניגוד לשיעור של 50% בשוק הבלתי-חוקי וקיימת מגבלה על סכום המשחק "ניתן לשחק בסכומים של 12-1 שקל בלבד בכל משחק כך שגם משחק ארוך לא יעלה לשחקן כסף רב", מסבירים שם. אמצעים נוספים הם מכונה שקטה שאינה משמיעה את צלילי הזכייה המוכרים ושעון תזכורת שתפקידו לאפשר לשחקן בקרה על זמן המשחק.



גולת הכותרת היא שיתוף הפעולה עם עמותת אפש"ר והצבת שאלון קצר שמטרתו לבדוק אם הלקוח מכור להימורים. אם כן, הוא מוזמן להתקשר ל"קו החם" שתפקידו לסייע למכורים (שמפעיל, כמה מפתיע, מפעל הפיס עצמו).



במפעל, מרבים להשתמש בביטוי "השפעה פסיכולוגית". כך למשל הם מדברים על אמצעים לעצור את היד החמה של המהמר "מבחינה פסיכולוגית", מפעילים שאלון "שהורכב על ידי פסיכולוגים" ומדגישים כי העובדה שעל המהמר לקום ולפסוע שני צעדים כדי לרכוש כרטיס נוסף מן הזכיין "היא קריטית מבחינה פסיכולוגית". הגושפנקא המקצועית ניתנת באמצעות העמותה לטיפול במהמרים ובני משפחותיהם, אולם עמותה זו אינה עצמאית ומופעלת בידי מפעל הפיס עצמו.



הרושם הוא שבפיס מנסים לאחוז במקל בשני קצותיו: מצד אחד מעודד המפעל את ענף משחקי המזל (שמכאן פרנסתו) ומן הצד השני מנסה ללחום בתופעת ההימורים באמצעות מערכת של בלמים, לכאורה, שתופעל על השחקן ובאמצעות הפעלת מרכז הגמילה.