הנתונים החדשים המפתיעים שהציגה אתמול חברת IVC לגבי היקף גיוסי ההון של חברות סטארט אפ ישראליות בשלושת החודשים הראשונים של השנה, חשפו אומנם לראשונה את הפעילות המשמעותית ה"אמיתית" של משקיעים זרים בתחום השקעות הון סיכון בישראל, אך הצביעו במקביל גם על פוטנציאל הנזק העתידי, אם יימשך המשבר בתהליך השלום באיזור.
נתוני הסקר המעודכן הראו שהיקף ההשקעות ב-155 חברות סטארט אפ ישראליות ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-641 מיליון דולר, כשסך ההשקעות של קרנות הון הסיכון המקומיות הסתכם ב-41% בלבד מסך הגיוסים. זאת בניגוד לתוצאות הסקר הקודם לפיהן חלקן של הקרנות הישראליות מתוך סך גיוסי החברות, הגיע לשיא של כ-60% ברבעון הראשון. מרבית הגורמים במגזר ההיי-טק הישראלי תולים כיום את הירידה בהשקעות הון סיכון בישראל בחודשים האחרונים בעיקר במשבר במניות הטכנולוגיה בבורסת הנאסד"ק והחולשה של הכלכלה האמריקאית, תוך התעלמות מההשלכות השליליות של המצב הביטחוני בישראל על הכלכלה הישראלית ועל אטרקטיוויות ההשקעה בארץ.
אבל דו"ח שפירסם בתחילת השבוע בנק ההשקעות האמריקאי מורגן סטנלי דין וויטר מדגיש מחדש את הזיקה הקיימת בין תהליך השלום לבין הנכונות של משקיעים זרים לסייע במימון הצמיחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית.
דיווידנד שלום
הדו"ח שנושא את השם: "ישראל: היעלמות דיווידנד השלום" מנסה לאמוד את ההשפעות הכלכליות של האינתיפאדה הנוכחית על הסביבה העסקית בארץ. הכלכלן שראן שוויק, מעריך שהעובדה שהסכמי אוסלו הובילו לירידה בהוצאות על בטחון של ישראל אל מתחת לרמה של 9% מהתמ"ג, לעומת הממוצע של 22% מהתמ"ג בשני העשורים האחרונים, יצרה "דיווידנד שלום" בשווי של 4 מיליארד דולר ב-2000.
להערכת בנק ההשקעות האמריקאי, "דיווידנד השלום" ותחושת היציבות האיזורית המריצו השקעות של הסקטור הפרטי ומשכו השקעות זרות, שתרמו לתמורה המבנית של כלכלת ישראל מתעשיות מסוריות לסקטור ההיי-טק. אולם גל האלימות בין ישראל והפלשתינאים מעלה חשש לפגיעה, שתבוא לידי ביטוי לא רק בביצועים הפיסקליים של ישראל.
במורגן סטנלי צופים כעת שהגירעון בתקציב האוצר יסתכם השנה ב-2.4% מהתמ"ג וב-1.7% מהתמ"ג בשנה הבאה, זאת לעומת היעד של הממשלה לגירעון של 1.75% השנה. רק כדי להבהיר את משמעות הדבר ראוי לציין, שהגירעון ב-2000 ניצב ברמה של 0.6% מהתמ"ג - הנמוך ביותר בעשור האחרון, בהשוואה ליעד של 2.5% שקבעה הממשלה.
ההגדלה בתקציב הבטחון בישראל באה כמובן על חשבון ההשקעה האזרחית, כשנזק ממשי נגרם להשקעות ציבוריות ופרטיות בתחומי התשתיות. על פי דיווח ב"הארץ", מנכ"ל מודלים כלכליים, יעקב שיינין, העריך בסוף השבוע האחרון, שהיקף הפיגור בתשתיות תחבורה בישראל מגיע ל-40 מיליארד שקל.
חוסר הנכונות של הממשלה והרשויות לקדם הקמה של פרויקטים כמו רכבת תחתית בגוש דן, רכבת קלה בירושלים ומחלפים בצמתים העיקריים יוצר לא רק מכשול מהותי בצמיחה בפריון ובפעילות הכלכלית של המשק, אלא גם פגיעה במגמת השיפור בכושר התחרותיות של חברות עסקיות ישראליות.
כל אלו מעלים את החשש שהמשך חוסר הוודאות לגבי סיכויי חידוש תהליך השלום ירתיע חברות וקרנות הון סיכון זרות להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות, לאחר הגאות שנרשמה בפעילותן בשנה שעברה. זאת גם באם יתממשו התחזיות לגבי התאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב בשנה הבאה, דבר שישפיע לחיוב על התנהגות שוקי המניות בוול סטריט ועל הפעילות בתעשיית הון הסיכון הגלובלית.
דיווידנד השלום אוזל
בעז בבאי
12.6.2001 / 14:49