וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קליין: אהיה מרוצה אם הצמיחה השנה תגיע ל-2%

הארץ

14.6.2001 / 22:32

דוחה הפרסומים, לפיהם בפגישתו האחרונה עם ראש הממשלה ושר האוצר הפעילו עליו השניים לחצים כדי שיוריד בצורה נמרצת יותר את הריבית במשק

מאת מוטי בסוק

"2001 פחות או יותר סגורה מבחינה מקרו-כלכלית. נהיה מרוצים אם הצמיחה השנה תהיה 2%. עם זאת, צריך לשים לב שהצמיחה ברבעון הראשון, בלי חברות הסטארט-אפ, היתה 4%. משמעות הנתון שאם המשק האמריקאי יתאושש עוד השנה, ויחד עמו חברות ההיי-טק, זה יחזק את מה שקרה ברבעון הראשון בישראל בקטע הלא טכנולוגי. ב-2002 הצמיחה תהיה 3% עד 4%" - כך אמר היום (חמישי) נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בראיון ל"הארץ".

קליין דוחה את הפרסומים, לפיהם בפגישתו האחרונה עם ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, סילבן שלום, הפעילו עליו השניים לחצים כדי שיוריד בצורה נמרצת יותר את הריבית במשק. לדבריו, המושג "לחץ" לא משקף את אופי השיחה: "מדובר בהחלפת דעות. גם ראש הממשלה וגם שר האוצר אומרים בגלוי שהם רוצים לראות ריבית נמוכה יותר. עם זאת, שניהם אומרים גם, כי הם רוצים להמשיך לשמור על יציבות המחירים במשק. הם רוצים שהריבית תרד יותר, אבל במידה שלא תסכן את יציבות המחירים. מבחינה זו, אין חילוקי דעות ביננו. ייתכן ויש חילוקי דעות סביב השאלה מה יעשה קצב מסוים של הפחתת ריבית ליציבות. לדעתי, ההבדלים המעשיים ביננו קטנים".

בהתייחסו לעובדה, כי באחרונה גדל שוב פער הריביות בין ישראל לארה"ב, בעקבות סדרת הורדות ריבית על ידי יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, אמר קליין כי הפער העומד כיום על 3% הוא שליש מהפער בתחילת 99'. לדבריו, בניגוד לטענות הנשמעות במשק, כולל של מנכ"ל משרד האוצר, פערי הריבית לא משפיעים על תנועות ההון לישראל ולכן גם לא על שערי החליפין שקל-מט"ח. "נותרו כספים בקרנות ההון בחו"ל, כרזרווה. הם זורמים השנה לישראל, בהתאם לצרכי המימון של החברות. הכספים האלו לוחצים את שערי המט"ח כלפי מטה. יבוא הון לארץ בשל פערי ריבית הוא אפסי. במדיניות של שער חליפין נייד, לפערי הריבית יש השפעה קטנה מאוד על תנועות ההון. השקעות ארוכות טווח, כמו בהיי-טק, לא מתייחסות כלל לפערי ריבית לטווח הקצר. הנתונים מדברים בעד עצמם".

בהתייחסו לקריאות שהופנו באחרונה לראש הממשלה לפטר את נגיד בנק ישראל, אמר קליין ש"אין לי תוכנית אופרטיבית להתפטר. אמרתי בעבר שצריכה להיות סיבה רצינית כדי שאלך הביתה. אלך רק אם אאלץ לבצע מדיניות העומדת בניגוד ליעד שהממשלה קבעה. למשל, אם אצטרך להשלים עם מדיניות אינפלציה שמעבר ליעד, תהיה לי סיבה לחשוב אם כדאי לי להמשיך בתפקיד. אלא שאני לא רואה שזה קורה ואני לא חושב שזה אקטואלי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully