"נכון להיום בערב", אומר מתיאו בירד, כתב ה"אינדיפנדנט" הבריטי בסינגפור - שם יכריע היום (רביעי) הוועד האולימפי על זהות העיר המארחת של המשחקים האולימפיים 2012: פאריס, לונדון, מדריד, ניו יורק ומוסקווה - "מצטמצמת ההערכה מי מהערים תזכה לנקודה אחת עיקרית: עד כמה אוהב חואן אנטוניו סמאראנש, נשיא הוועד האולימפי בין 1980 ל-2001, את סבסטיאן קו, יו"ר הוועדה המארגנת הבריטית".
כל השאר ידוע: "קונספט הנהר" של מוסקווה הוא רעיון נהדר, אבל בעיר הבירה הרוסית רבים לא מדברים אנגלית, יש איום של טרור, היא לא מערבית ולא נחמדה, ולפני ארבע שנים חברי הוועד האולימפי התייבשו שלוש שעות בנמל התעופה הלא מתקדם של העיר. בלונדון יש בעיות תחבורה, למרות שהמשחקים אמורים להתקיים בחלק המזרחי של העיר, אזור תעשייתי די שומם. לפאריס יש הצעה נהדרת. היא הפיקה לקחים מהכישלון שלה מול בייג'ין, אבל בצרפת יש כל הזמן שביתות, ובזמן האולימפיאדה זה עלול להתפתח לקטסטרופה. מדריד הגישה הצעה קומפקטית ומתחשבת באלמנט שיהיה מהותי מאוד ב-2012 - איכות הסביבה - אך לא הצליחה לשכנע כי מאז הפיגוע בתחנת הרכבת בו נהרגו כ-200 אנשים, השכילה להבין איך מארגנים סידורי אבטחה הרמטיים. ניו יורק, שבוועד האולימפי מעריכים כי אם היתה רצינית מלכתחילה ונחושה ומסודרת, היתה זוכה בהליכה עקב טראומת הטרור ב-11 בספטמבר שמספקת לה סימפטיה, והמטרייה הכלכלית והשיווקית של אן.בי.סי. אלא שניו יורק התמהמה עד שבועיים לפני ההצבעה עם איצטדיון אולימפי שנאלצה להזיז ועם אי רצון של אתלטים לנסוע במעבורת מהכפר האולימפי, שהיה אמור להיות ממוקם על אי מול בניין האו"ם.
החסרונות הללו מופיעים כמובן בערים שכל אחת מהן היא אימפריה ספורטיווית, תרבותית וכלכלית, כך שבוועד האולימפי יודעים שהכל ניתן לתיקון. ניו יורק כבר אישרה את הקמת האיצטדיון בקווינס ב-2009 והעברת האתלטים גם בתחבורה יבשתית. לונדון חיזקה את תכניות התעבורה שלה וראש העיר מרבה להזכיר מלה אהובה מאוד בוועד האולימפי: מורשת. כלומר, בלונדון ייקחו שטח שומם ויהפכו אותו לפארק פורח עם קווי רכבת שיגיעו אליו לעיתים תכופות עבור האולימפיאדה, וזה יישאר כמורשת נהדרת מהמשחקים. בוועד האולימפי שונאים "פילים לבנים", מבנים שמוקמים במיוחד למשחקים ואחר כך גוררים בזבוז וביקורת ציבורית, כפי שקורה כיום באתונה. במדריד מודדים בימים האחרונים את "הקרינה האולטרא-סגולה". מחשבים שם מה תהיה עוצמת הקרינה ב-2012 ואיך להתגונן בפניה. במוסקווה מנסים להוכיח - וזאת הבעיה העיקרית של הרוסים שלא מדברים עליה - שהכספים שיושקעו במשחקים הם חוקיים, ולא יינתנו עבודות לקבלנים שקשורים במאפיה. בפאריס מתרכזים בשני דברים: איך לא נכנסים לשאננות ואיך משתקים את אלמנט סמאראנש.
סמאראנש מתגורר בברצלונה והוא מהגורמים העיקריים לכך שהעיר הקטלונית קיבלה את אירוח המשחקים ב-1992. ב-20 שנות כהונתו הדי מוצלחות כיו"ר הוועד האולימפי, הוא לא רק העלה את קרנו של המפעל לגבהים של פופולריות והכנסות - אתמול פורסם כי לוועד האולימפי רזרבה תקציבית של 244 מיליון דולר - אלא גם קשר קשרים. אלאן מאיו מה"לאקיפ'", שגם הוא נשלח לסינגפור, מעריך כי "לסמאראנש 15-20 איש בכיס". מתוך 115 בעלי זכות בחירה בסך הכל, ובהתחשב במרוץ הצמוד, 15 איש זה המון. סידני זכתה באירוח של משחקי 2000 בניצחון 43-45 על בייג'ין. אטלנטה גברה על אתונה בהפרש של 35-51 על אירוח משחקי 96'.
סמאראנש ספרדי ומכאן ההנחה, שלא טרח להכחיש, כי הוא כמובן תומך במדריד. למדריד יש גם הצעה טובה, אך היא נופלת מזאת של לונדון וכמובן פאריס. בירת צרפת היא, בלי ספק, המועמדת העיקרית לזכייה (יחס של 1 ל-2 בסוכנויות ההימורים) ובשאנז אליזה כבר מכינים להיום חגיגות עם מיליון משתתפים. אי זכייה של פאריס תיחשב לאחת ההפתעות הגדולות בתולדות המשחקים. המתחרה העיקרית של פאריס היא לונדון, שבראשה עומד הרץ הפנטסטי לשעבר קו. מדריד שלישית.
אם ההצבעות של חברי הוועד האולימפי יהיו כמתוכנן, והסיכוי שזה יקרה נמוך, מוסקווה וניו יורק ינשרו ראשונות מהמרוץ ויותירו את שלוש הבירות המערב אירופיות. הצרפתים חוששים מאוד ממה שהם מכנים "קשר סמאראנש", ולפיו מי מבין לונדון או מדריד שתודח תעביר את קולותיה לרעותה, כנגד פאריס. אם לונדון ופאריס עולות לגמר וסמאראנש מעביר ללונדון 15-20 קולות, יש חשש שיהיו בבירה הצרפתית מי שיבקשו לסיים את חייהם בקפיצה ממגדל אייפל. לסמאראנש, חבר כבוד בוועד האולימפי כיום, אין זכות בחירה, אך בנו, חואן ג'וניור, חבר בוועד ובימים האחרונים, אומרים הצרפתים, הטלפון שלו תמיד תפוס. הוא מנהל לובי מאוד אקטיווי עבור מדריד וגם עבור "קשר סמאראנש".
הבעיה של הצרפתים אינה עם הלובי שמנהלת משפחת סמאראנש עבור מדריד. זה לגיטימי. הבעיה של הצרפתים היא הקשר של סאמארנש עם מי שפעם הגדיר "בני המאומץ", סבסטיאן קו. ב"לאקיפ'" השיבו אתמול לתודעת הקוראים מקרה מ-88', אז קו לא הצליח לקבוע את הקריטריון למשחקי סיאול, וסמאראנש הציע בוועד האולימפי את "חוק קו" לפיו אלופים אולימפיים יזכו בכרטיס חופשי על מנת לנסות להגן על תוארם. מאז שומרים השניים על קשרים קרובים, והצרפתים סבורים כי קו הוא אחת הסיבות שהטלפון של סמאראנש ג'וניור כל הזמן תפוס. קרייג רידי, ראש הוועד האולימפי הבריטי, הכחיש אתמול "בתוקף" שמועות כי מדריד ולונדון כרתו ברית לתמוך זו בזו במידה שאחת מהן תיפול בסיבוב המוקדם, אולם במידה שההפתעה תתרחש הבוקר ופאריס לא תזכה, אומר מאיו "מוטב לסמאראנש להשמיד את רשומות שיחות הטלפון שלו".
הוועד האולימפי יקבע היום מי תארח האולימפיאדה
יואב גורן
6.7.2005 / 14:55