היזם יצחק תשובה לא מצליח לרוות נחת מעסקת הפלאזה בניו יורק. חודשיים אחרי שנחתם ההסכם עם עובדי המלון - הסכם שהושג כתוצאה ממאבק ארוך ומתוקשר היטב - נראה כי המלחמה על עתיד הבניין מתחדשת: פג ברין, ראש האגודה לשימור ניו יורק, עמותה שרונלד לאודר קשור אליה ותומך בה כספית, אומרת כי תוכנית ההסבה של הפלאזה היא בבחינת אסון לבניין ולכל מי שחרד לשימורו הפיסי ולשמירת אופיו. בקרב ארגוני השימור של העיר יש הסכמה רחבה שאסור לאפשר לתוכנית להסבת הפלאזה לצאת לדרך והם יעשו את כל שביכולתם למנוע זאת.
דבריה של ברין באים לאחר הדיון הראשון שהתקיים בוועדת השימור העירונית בשבוע שעבר ולפני הדיון המתוכנן ב-12 ביולי, שבו אמורה ועדת השימור העירונית של ניו יורק להחליט אם לאשר את התוכניות שגיבשה חברת אלעד, בבעלות יצחק תשובה, לחרוג מייעוד הקרקע באזור ולאפשר הקמת שטח מסחרי. לפי התוכנית החדשה שגובשה בעקבות ההסכם שהושג בין ארגון עובדי בתי המלון לחברת אלעד תחת חסותו של ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג, יוקמו במלון פלאזה 180 יחידות דיור ומלון של 350 חדרים.
השאלה המרכזית היתה מה תעשה אלעד עם התוכנית המקורית להקמת בית כלבו יוקרתי. הפתרון המיועד הוא הקמת השטח המסחרי, בשטח של 3,550 מ"ר, בקומות המרתף. אלא שזה לא כל כך פשוט. הקמת השטח מחייבת גישה נוחה ומהירה לקומות אלה, מדרגות נעות ועוד.
בנוגע לתוכנית להסב חדרי מלון לדירות יוקרה אמרה ברין: "אני לא אוהבת את זה, אבל אין כל יכולת חוקית למנוע את זה משום שזה הולם את הייעוד של האזור. מה שכן, אפשר למנוע את יצירתו של החלק המסחרי משום שזה מנוגד לייעוד. אם אלעד תבצע את תוכניתה, זה ישנה לחלוטין את אופיו וייחודו של המלון. כל מי שפלאזה יקר לו צריך להיות מודאג.
"כאשר בשכונת טרייבקה למשל רצו להסב בתי מלאכה לדירות לופט, זה היה חיובי ומתקבל על הדעת. במקרה של הפלאזה אסור לבצע שינוי שכזה. צריך להבין שהפלאזה הוא אחד הבניינים היותר פופולריים בניו יורק ובארה"ב. יש בניו יורק רק שני מלונות פאר. האחד הוא הוולדורף אסטוריה והשני הוא הפלאזה. הפלאזה, אולי מאחר שהוא מצולם בהרבה סרטים, הוא הידוע ביותר והאהוב ביותר. אם אלעד היתה יוצרת איזון טוב יותר של דירות ובתי מלון, זה יתקבל בצורה חיובית יותר".
מה בעצם הבעיה בנוגע לשטח המסחרי. הרי הוא יהיה ברובו בקומות המרתף?
"הפעלת השטח המסחרי במרתף תחייב שינויים גדולים מאוד בתוך הבניין. זה נובע מכך שחוקי הבנייה וכיבוי האש בניו יורק הם מחמירים, וזה אומר שכדי לעמוד בהם יצטרכו לעשות שינויים גדולים בבניין. הפעלה של שטח מסחרי כל כך גדול במקום גם משנה לחלוטין את האווירה של הפלאזה. חוץ מזה, אני לא מאמינה שאזור מסחרי שכזה יצליח. ניו יורקרים לא אוהבים ללכת לקנות בקומות מרתף.
זו צריכה להיות הבעיה של היזמים.
"הבעיה היא שביצירתו של השטח הזה הם הורסים את הבניין ואת הסיכוי לשמר את המלון כמלון פאר לעתיד".
אנשי אלעד מתוסכלים. במסגרת המגעים עם עיריית ניו יורק הם הסכימו לשמר את האולמות המפוארים של הפלאזה. למען האמת, ייתכן מאוד שלא היתה להם ברירה: הלחץ הציבורי בעניין היה גדול וועדת השימור היתה יכולה להכריז באופן חד צדדי על האולמות הפנימיים כשטחים לשימור - אף כי כיום רק הבניין החיצוני של הפלאזה מיועד לשימור. והנה למרות שהיו מוכנים ללכת לקראת העירייה וארגוני השימור בעניין האולמות הפנימיים, המאבק עתה מתחדש - והמיליארדר היהודי רונלד לאודר הוא חלק ממנו.
לאחר הדיון הראשון בוועדת השימור העירונית, מסבירה ברין, ההחלטה בדבר שינוי הייעוד תעבור לוועדת התכנון והבנייה העירונית ולאחר מכן לאישור מועצת העירייה. בכל אחד מהשלבים האלה ינסו ארגוני השימור להיאבק בתוכנית ליצירת השטח העסקי הגדול.
לארגוני שימור בניו יורק יש היסטוריה של הצלחות לא מעטות, והם ידועים ביכולתם לעורר הרבה מאוד רעש ציבורי. אבל מקרה הפלאזה שונה. ההסכם שהושג בין ארגון עובדי בתי המלון בעיר לבין חברת אלעד נעשה תחת חסותו של ראש העירייה, שעשוי לחוש מחויב לתמוך בבקשתם של אנשי אלעד. מצד שני, בלומברג הוא פוליטיקאי העומד לבחירות והוא צריך לחשוב על האינטרסים של כל קבוצות האזרחים בעיר, שמתאפיינת היום ברגישות גדולה לנושאי שימור.
מנכ"ל אלעד יקי נפתלי אמר כמה פעמים בעבר כי אם התוכנית של החברה לא תאושר, יכולה אלעד להפוך את המלון כולו לבניין מגורים ובכך היא תוכל לעשות הרבה יותר כסף. ספק רב אם אלעד תממש את האפשרות הזאת, אבל התבטאותו של נפתלי מוכיחה שגם במחסניה של אלעד יש תחמושת.
מחברת אלעד נמסר: "התוכניות הוגשו בדיוק לפי המוסכם בין החברה, העירייה וגורמי השימור בעיר. מדובר בטענות מופרכות כמוהן הועלו גם בעבר והתגלו כמופרכות מיסודן. חברת אלעד, במסגרת ההסכם המשולש בחסות ראש עיריית ניו יורק, הסכימה לשמר אזורים נרחבים בפלאזה ולאפשר להם להיות פתוחים לקהל הרחב ולרווחתו, וזאת מעל ומעבר למה שהיה נדרש ממנה על פי הייעוד המקורי של שטחים אלה".
המחלוקת על פלאזה
כאשר יצחק תשובה רכש את מלון פלאזה ב-675 מיליון דולר, מחיר גבוה מאוד בעבור בית מלון, ספק אם מישהו מאנשיו העריך את גודל המהומה שהתוכניות לשיפוץ והסבת הפלאזה יעוררו. תשובה רצה לחזור על הנוסחה שהוא פועל לפיה בניו יורק: לקחת בניינים קיימים ולהסב אותם. רק שכאן זה לא עובד בקלות.
התוכנית המקורית היתה להקים במקום 200 יחידות דיור, מלון של 150 חדרים ובית כלבו יוקרתי. ארגון עובדי בתי המלון יצא למאבק רעשני. ראש העירייה מייקל בלומברג הצטרף וניסה להביא לפשרה. ארגוני השימור הביעו תמיכה בארגון העובדים.
בסופו של דבר, לאחר כמה חודשים של מלחמה בין הצדדים, הושגה פשרה לפיה מספר הדירות שייבנו יקוצץ ל-180. מספר חדרי המלון יעלה ל-350, כאשר מחצית מהחדרים יהיו בעצם דירות-מלון.
בית הכלבו נהפך לשטח מסחרי, אשר ימוקם בקומות המרתף. חברת אלעד נאלצה להסכים לשימור של האולמות המפוארים והאהובים של הפלאזה.
לאחר השגת
ראש האגודה לשימור ניו יורק: תוכנית ההסבה של הפלאזה היא בבחינת אסון לבניין
אריק מירובסקי
8.7.2005 / 11:32