הממשלה תומכת בהצעת חוק למאבק ב"עבדות המודרנית" הקובעת 16 שנות מאסר למעסיקים

הצעת חוק מהפכנית למאבק ב"עבדות המודרנית", שגובשה במשרד המשפטים, זכתה היום לתמיכתה של הממשלה, לאחר אישורה בידי ועדת השרים לחקיקה. החוק החדש מעניק בידי רשויות האכיפה כלים משופרים למאבק בתופעת הסחר בבני אדם במובנה הרחב - לא רק סחר בנשים למטרות זנות, אלא גם במעסיקים המחזיקים את עובדיהם בכפייה או בתנאים של "עבדות מודרנית", וכן בתופעת נטילת איברים מגוף האדם למטרות סחר באיברים או חטיפת תינוקות מאמותיהן למטרת מכירתם.



הצעת החוק קובעת עונשי מינימום לעבירות סחר בבני אדם, של ארבע או חמש שנות מאסר, באופן שייטול מבתי המשפט את שיקול הדעת במתן הקלות בעונשם של מורשעים בעבירה. באופן יוצא דופן, משתמש החוק עצמו בלשון קשה - בהגדרה "עבד", ובמסגרתו נקבע כי "הכופה על אדם לעבוד כעבד תוך שימוש בכוח, איום בשימוש בכוח או הפעלת לחץ אחר - דינו 16 שנות מאסר". מאסר של 16 שנים נקבע גם על מי שיורשע בסחר בבני אדם למטרת עבדות, נטילת איבר מגופו, מעשה זנות, הולדת ילד ונטילתו או עבירת מין. "השימוש במונח 'עבד' נועד להמחיש את הגרעין הקשה של התופעה", אומר משרד המשפטים, "שהוא עבדות שמשמעותה שלילת חופש הבחירה של אדם או צמצומו במידה ניכרת".



"תנאי העבודה המאפיינים את העסקתם של העבדים המודרניים", טוען משרד המשפטים, "כוללים את העסקתם במשך רוב שעות היממה, עיכוב דרכונים, הפעלת אלימות, כוח ואמצעי לחץ נגדם וכליאת שוא". בין היתר נוקטים המעסיקים שיטה של "שיעבוד חובות", שבמסגרת נדרש העובד המובא לישראל בדרך לא חוקית "לפצות" את מעבידו עבור הוצאות הבאתו לארץ. שיטה זו מיושמת בעיקר כלפי נשים שהובאו ארצה כדי לעבוד בזנות.



הצעת החוק החדשה נועדה בין היתר להתאים את החקיקה הישראלית לדרישות אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן ב-2001, דוגמת האמנות למיגור סחר בבני אדם ובילדים, וזאת כדי שהמדינה תוכל לאשרר את חתימתה עליהן לאחר התאמת חוקיה לדרישות, ו"ליטול חלק במאבק הבינלאומי נגד התופעות".



בין החידושים בחוק - מתן סמכות שיפוט לבתי משפט בישראל על עבירות סחר שנעשו בחו"ל, גם אם המעשים שנעשו במדינה זרה אינם מהווים עבירה באותה מדינה; הרחבת הגדרת ה"סחר בבני אדם" כדי שתתאים גם להעסקה בתנאי עבדות ולסחר באיברי-אדם; קביעת עבירה חדשה של "עיכוב דרכון בנסיבות מחמירות" נגד מעסיקים הגוזלים את דרכוניהם של העובדים הזרים; קביעת עונש כבד של 20 שנות מאסר למי שיחטוף אדם ויעמידו בסכנת המתה, סחיטה, כליאה, עבדות, נטילת איבר מאיברי הגוף, זנות או הולדת ילד ונטילתו ממנו; ומתן הסמכה לשר הפנים לאשר שהייה חוקית בישראל לקורבן סחר בבני אדם, מ"סיבות הומניטריות".



"אין זה נדיר למצוא סוחרים שמעבירים את העבדים במסלולי בדיקות מבישים בדומה לבהמות בשוק", אומר משרד המשפטים, "הכיעור שבתופעה זו מונח בשימוש בגוף האדם בחפץ למילוי צורכיהם של אחרים תוך צמצום חופש הבחירה של האדם עד כדי איונו". עוד מציע החוק להקים קרן חילוט, שבה ייאסף הרכוש והכסף שהוחרמו מפני שהושגו במסגרת עבירות סחר בבני אדם, והקרן תדאג לייעד את הרכוש והכסף למטרות הקשורות למיגור העבירות, ולהגנה על קורבנות הסחר.



* לראשונה מגדיר החוק "תנאי עבדות" - וקובע עונש של 16 שנות מאסר על מעסיקים



* 20 שנות מאסר למי שיחטוף אדם ויעמידו בסכנת עבדות, כליאה, סחיטה, זנות או המתה



* כספי קנסות שיוטלו על מורשעים בסחר בבני אדם יועברו להגנה על קורבנות הסחר



* שר הפנים יוסמך לאשר מטעמים הומניטריים שהייה בישראל של נפגע סחר בבני אדם