בג"צ דחה מתן צו ביניים בעתירת ח"כ ביבי למניעת הגדלת סמכות בימ"ש השלום לתביעות עד 2.5 מ' ש'

שופטת ביהמ"ש העליון, דליה דורנר, דחתה ביום שני את בקשתו של ח"כ יגאל ביבי להוציא צו ביניים במסגרת העתירה שהגיש נגד הגדלת סמכותו של בימ"ש השלום, לתביעות של עד 2.5 מיליון שקל. זאת לאור צו שהוציא באחרונה שר המשפטים, מאיר שיטרית, ושאושר אף בוועדת החוקה של הכנסת.

בעקבות דחיית הבקשה לצו ביינים ייכנס לתוקפו כבר ביום ראשון הקרוב (ה-17 ביוני 2001) הצו עליו חתם שר המשפטים, המגדיל את סכום התביעות האזרחיות בבית משפט השלום לתביעות בסך של עד כ-2.5 מיליון שקל.

השופטת קובעת בהחלטה לקונית כי "אף לאחר שעיינתי בנימוקי בקשת העותר, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי הקודמת בעניין צו הביניים". עם זאת מוסיפה השופטת כי אין בכניסתו של הצו, המגדיל את סמכות בית משפט השלום, לתוקף כדי לייתר את הדיון בעתירה ולפיכך על שר המשפטים ויושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ אופיר פינס, לתת תגובתם לעתירה בתוך 21 יום מיום המצאתה להם.

כזכור הגיש ח"כ יגאל ביבי מהמפד"ל בראשית החודש עתירה לבג"ץ בה ביקש לבטל את הצו שהוציא שר המשפטים, מאיר שטרית, המגדיל את סמכות בתי משפט השלום לדון בתביעות עד לסך של 2.5 מיליון שקל.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד עמוס ון-אמדן, טען ביבי כי שר המשפטים חרג מסמכותו בעת שהוציא את הצו הנ"ל שכן העלאת סמכותו של בימ"ש השלום לסכום של 2.5 מיליון שקל מצויה על שולחנה של הכנסת במסגרת חוק הרפורמה בבתי המשפט, שאמור להיות מובא לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

חזית אחידה בעד אישור הצו

חוק הרפורמה, לטענת ביבי, הוא פרי עבודתה של ועדת אור, שבחנה את מבנה בתי המשפט והמליצה עוד ב-1997 כי יש להפוך את בית משפט השלום לערכאה הדיונית העיקרית, דבר שיסיע בפינויו זמן לביהמ"ש העליון, כך שזה יעסוק בעיקר בהכרעות נורמטיוויות כלליות-מחייבות והכרעות חוקתיות.

לטענתו, ההצעה להעלות את סמכות השלום נכללה במסגרת הרפורמה הכללית כמקשה אחת עם הקמת ועדה שתבחן את הההשלכות של יישום הרפורמה בכללותה.

ביבי טוען כי למרות שהצעת החוק השלמה מונחת על שולחן הכנסת להשלמת הקריאה הראשונה בה, החליט השר שיטרית מכוח סמכותו בחוק ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון להגדיל את הסמכות של בימ"ש השלום בצו ואף הגיש את הצו כנדרש לאישורה של ועדת החוקה של הכנסת.

לטענתו של ביבי, ביום הדיון בוועדת החוקה התייצבו גם נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, והשופט תיאודור אור, יו"ר הוועדה שהמליצה על קיומה של הרפורמה בבתי המשפט, והציבו חזית אחידה בעד אישורו של הצו.

ביבי מוסיף כי משהתברר כי אין רוב בוועדה לאישור הצו התחילה "התרוצצות" לגיוס חברי הוועדה שלא נכחו בישיבה לשם הצבעתם בעד האישור, ויתרה מכך הנשיא ברק הוזמן להיות נוכח בעת ההצבעה, דבר שלטענת ביבי גרמה ללחץ על חברי הכנסת להצביע לאישור הצו.

עקיפת הכנסת

טענתו העיקרית של ביבי בעתירתו היא כי לשר, כרשות מבצעת, אין סמכות לעקוף את תפקידה של הכנסת כרשות מחוקקת ולהוציא צו המגדיל את סמכות בימ"ש השלום כשבפני הכנסת עומד להכרעה חוק הרפורמה שבמסגרתו כלול רכיב הגדלת סמכות בית משפט השלום.

עוד טוען ביבי כי ההצבעה בוועדת הכנסת היתה בלתי תקינה שכן חמישה מבין המצביעים שנזעקו להצבעה לא השתתפו כלל בדיון ולפיכך קיים ספק מוחשי האם היה להם - שעה שהצביעו - המידע הנדרש כדי לקבוע עמדה בעניין.

כמו כן, מציין ביבי כי נוכחותו של הנשיא ברק באולם ישיבות הוועדה בזמן ההצבעה היא חצייה של גבול המותר בדבר מידת ההתערבות הראויה של הרשות השופטת במהלך ענייניה של הרשות המחוקקת.

בשל המעורבות, טוען ביבי, כי על כל שופטי בית המשפט העליון חייבים לפסול עצמם מלדון בעתירתו וכי יש להקים הרכב של חמישה שופטים עליונים בדימוס, שידונו בעתירה.

ביבי ביקש בעתירתו כי בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע מכניסת הצו של שר המשפטים לתוקף עד הסיום בדיון בעתירה, אך כאמור השופטת דורנר לא נעתרה לבקשתו. (בג"ץ 4426/01)