מצדה לא תיפול בגלל הצעה זולה במכרז

לקראת שנת 2000, בימים שלפני האינתפיאדה השנייה, שררה אופיטימיות רבה בישראל. ההמתנה למיליוני צליינים נוצרים הובילה לשלל מיזמים גדולים. באתר מצדה החלה הרשות לשמירת הטבע והגנים בביצוע עבודות פיתוח נרחבות. אלה כללו רכבל חדש, מבנה מבואה לקליטת מבקרים, הנחת תשתיות וסלילת כביש גישה. היקף המיזם היה 200 מיליון שקל ולשם מימושו פורסמו עשרות מכרזים ציבוריים.



עניינו של אחד מהמכרזים היה ביצוע עבודות תשתית של סלילת כביש הגישה למבנה המבואה המזרחית לאתר, לרבות הקמת קירות תומכים לכביש ועבודות עפר. שישה קבלנים הגישו את הצעותיהם ובאוגוסט 99' זכתה חברת קל בניין במכרז. חברה אחרת, אברהם יצחק בע"מ, שהציעה את ההצעה הנמוכה ביותר, פנתה לבית המשפט. הבקשה לצו מניעה נדחתה.



לפני כמה שבועות ניתנה ההחלטה הסופית בתיק. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה סירוטה, דחתה את טענות החברה נגד הרשות לשמירת הטבע והגנים. בד בבד עם ההחלטה העניינית, פסק דין זה צפוי להיהפך למעין חוברת הפעלה שתקבע כיצד יש לערוך מכרז ציבורי ולנהלו.



ראשית, עורך המכרז רשאי לקבוע כל תנאי סף הרלוונטי לנסיבות העניין. זהו, כדברי סירוטה, שער הכניסה למכרז. בשם עקרון השוויון לא ניתן לפסול חברה שלא על פי תנאי הסף המדויקים שנקבעו מראש. סירוטה פירטה כיצד הרשות הציבורית צריכה להתבונן בהצעה הזולה ביותר. אין חולק, אמרה, שלמרכיב הכספי משקל רב בבחירת ההצעה הזוכה בהיותו מדד אובייקטיווי. כך עולה גם מתקנות חובת המכרזים.



דומה אם כן, הסבירה השופטת, שהמחוקק מעניק קדימות לשיקול הכמותי. ואולם פעמים רבות נקבע ששיקולי איכות יכולים לגבור על השיקול הכמותי. שיקולים אלה לכאן ולכאן מכונים בעגה המשפטית מקבילית הכוחות - שלפיה, ככל שהפער הכספי בין ההצעות קטן יותר, גובר משקלם של השיקולים האיכותיים וניתן על פיהם להעדיף הצעה יקרה יותר. יתרה מזו: ככל שהמיזם סבוך ומורכב יותר, יינתן משקל גדול יותר לשיקולים איכותיים הקשורים למומחיות ולניסיון של מציע המכרז.



במכרז במצדה היה הפער בהצעה בין קל בניין לאברהם יצחק 4% בלבד. לאור זאת קובעת השופטת, "בצדק העבירה הרשות את הדגש מהמרכיב הכספי אל המרכיב האיכותי שבהצעות ושקלה גם שיקולים של ניסיון, כושר ועמידה בלוח זמנים".



הפרויקט הנדון היה בנייה מורכבת של קיר תומך לכביש גישה, ובנוסף היה צורך להביא בחשבון השפעות גיאולוגיות עתידיות של השבר הסורי אפריקאי. בשל כך, העובדה שהצעתה של חברת אברהם יצחק בע"מ היתה הזולה ביותר נהפכה לחשובה פחות, לאחר שהרשות התייעצה עם גורמים מקצועיים שונים כדי לתהות על יכולתה לעמוד במשימה.



"הועדה רשאית היתה לסמוך על חוות הדעת שהציגו לה יועצי הרשות בלי לערוך בדיקה עצמאית של נכונות המידע שנמסר לה", מדגישה השופטת. ברמה הפורמלית, חלה חובה לרישום פרוטוקול של החלטת הוועדה ונימוקיה. בחברת אברהם יצחק בע"מ כעסו על כך שהניסוח של הוועדה בעניינם היה לקוני - "בשל אי עמידה בדרישה מקדמית של ניסיון והמלצות". לדידה של סירוטה, העדר הנמקות אינו מעיד על פסול בהחלטה.



בעיה אחרת שעלתה היא אם לפני פסילה על הסף יש להעניק זכות טיעון לחברה הניגשת למכרז. בעניין זה החוק שותק ולכן, קבעה השופטת, ההנחה היא שחובה כזו אינה קיימת. בנסיבות העניין החליטה סירוטה לפטור את החברה מתשלום הוצאות משפט. את הרשות לשמירת הטבע והגנים ייצג בהליכים עו"ד חגי אשלגי ממשרד כהן להט.



(2330/99)