בית המשפט העליון דחה היום את הערעור על גזר הדין של בעלי מועדון האומן 17 שהורשעו בעבירות מס.
"נראה כי מדובר בדמויות מוכרות, שמאסרם כרוך ללא ספק בנזק תדמיתי לא פשוט. עם זאת, דווקא ממערערים מסוגם נצפה להתנהגות שונה, באשר הם עלולים להיות בעיני חלק מהציבור מודל לחיקוי. יתר על כן, מדובר במערערים שלא ביצעו את העבירות בגלל חסרון כיס, חולשת דעת או משובת נעורים", כתב השופט אדמונד לוי בהחלטה.
הטענה המרכזית נגד בעלי המועדון הפופולרי - רונן מן, עדי טלמור, ראובן לובלין, הלל פרקש ואייל כץ - היתה בנוגע לדיווח חלקי של הכנסות. במשך שלוש שנות מס, בין השנים 1999- 2001, הושמטו 11 מיליון שקל. כן נטען, שבשנים האמורות שילמו הנאשמים שכר נטו לחלק מהעובדים מבלי שהדבר תועד בפנקסי החשבונות ובדיווחים לרשויות מס הכנסה או ביטוח לאומי. במסגרת עסקת טיעון הורשעו הנאשמים בעבירות של השמטת הכנסה מדו"חות שנתיים והגשת של דו"חות תקופתיים כוזבים למע"מ. בנוסף, שלושה מהם - לובלין, פרקש ומן- הורשעו גם בעבירות של אי העברת מס.
ההליכים בעניינם של הנאשמים החלו בבית המשפט המחוזי בירושלים במהלך 2002. במאי 2003 חתמו הנאשמים, באמצעות החברות שבבעלותן, על הסכם לעניין שומות המס לשנים הרלוונטיות לצורך השבת החוב במישור האזרחי - ארבעה מיליון וחצי שקל; כך שכל שותף ישיב לפי נתחו היחסי במועדון. סכום זה שולם כנגד מס החברות, ניכויים משכרם של עובדים ומס ערך מוסף.
בית המשפט המחוזי גזר את העונשים הבאים: ללובלין נגזרו 30 חודשי מאסר, מהם 18 בפועל וכן קנס בגובה של 200 אלף שקל; לפרקש ומן נגזרו 12 חודשי מאסר, מהם עשרה על תנאי וקנס בגובה של 175 אלף שקל; לאייל כץ ועדי טלמור נגזרו עשרה חודשי מאסר על תנאי ו-175 אלף שקל. בערעור לבית המשפט העליון טענו החמישה כי הם שיתפו פעולה עם החקירה ושלטונות המס ויש להתחשב בנסיבותיהם האישיות ותרומתם לחברה. השופטים דחו בקשה זו.
"מי שיעמוד במריו ויוסיף לנהוג בדרכי רמייה כדי להשמיט מהכנסותיו, שוב אין מנוס מלהבהיר לו כי במקרים הראויים, הוא עלול לשלם על כך לא רק בממונו, אלא גם בחירותו", נכתב בפסק הדין.
ביהמ"ש העליון דחה את ערעור בעלי האומן 17 על הרשעתם בעבירות מס; "דווקא ממערערים מסוגם נצפה להתנהגות שונה"
עמית בן-ארויה
11.7.2005 / 12:40