JVP סטודיו תקיים השבוע את הכנס הראשון בישראל להשקעות במשחקי מחשב

לפני יותר מעשר שנים יצא לשוק סימולטור הטיסה "כוכב כחול" של טייסי חיל האוויר, שהיה אמנם נקודת ציון קטנטנה על מפת תעשיית משחקי המחשב העולמית, אבל השאיר אחריו מנוע גרפי ששימש עוד סימולטורים של ענקיות כמו EA מאוחר יותר.



מאז, דווקא באחת התעשיות הגדולות ביותר בעולם המדיה, שהכנסותיה עולות על אלה של תעשיית הסרטים, אין כמעט נוכחות ישראלית. חממת המדיה JVP סטודיו מנסה בשנתיים האחרונות לשנות את התמונה ולהפוך את ישראל לשחקנית רצינית בענף, על ידי הקמת סטארט-אפים בתחום שיספקו תשתית טכנולוגית וגם משחקים אמיתיים. בניסיון להפיץ את הבשורה בקרב יזמים פוטנציאלים ומשקיעים ולהציג בפניהם את השוק, מארגנת החממה ביום חמישי הקרוב כנס ראשון על תעשיית המשחקים העולמית תוך בחינת היבטים כלכליים וטכנולוגיים, בהשתתפות קהל היעד של החברות - הגיימרים המקצועים בעצמם.



"אנחנו מנסים להרחיב את הפעילות של תחום המשחקים בישראל ולשלב בין יזמים, גיימרים ומשקיעים", אומר אלי וורטמן, מנהל חממת JVP סטודיו. "כבר שנתיים שאנחנו מנסים לקדם את הפעילות הזו ואנחנו די לבד.



היום כבר כמעט כל קרן הון סיכון מגלה עניין במדיה ומשחקי מחשב, אבל ההיכרות עם התחום הזה נמצאת רק בחיתוליה. על פי הערכות שלנו יש כיום בישראל כ-40-30 חברות בתחום, ואולם רק אחת או שתיים ממש מפתחות משחקים. עם זאת, הרבה מאוד גיימרים ואנשים פרטיים מפתחים בזמנם החופשי משחקים דלי תקציב שמופצים על ידי חברות הפצה של ישראלים בחו"ל".



וורטמן מוסיף כי "יש נציגות מאוד בולטת של ישראלים במנגוני ההפצה של המוציאים לאור הגדולים בתחום זה בחו"ל, שאותם אנחנו מנסים להחזיר לישראל ולסייע בפיתוח התעשייה המקומית. בבצלאל, לדוגמה, ישנם כ-150 סטודנטים מדי שנה בתחום האנימציה הממוחשבת שאין להם היכן להיקלט מלבד לסרטים ופרסומות, ואת חלקם אנחנו מקווים לקלוט בתעשייה הזו, אם היא תתפתח", הוא אומר.



"יש חמש עשרה חברות ישראליות שאני מכיר שמפתחות טכנולוגיה למשחקים והנקודה החלשה היא שחסרים פה משחקים עם תוכן. יש פה אנשים שרוצים ליצור והם טובים, אבל צריכים ליצור סביבם תעשייה שתתמוך בהם", אומר אילן גרייצר, שחקן משחקי מחשב, מייצגם בישראל ויועץ לחברות בתחום שאירגן את הכנס. האירוע יכלול הרצאות על תעשיית משחקי המחשב, יבדוק את חברות השבבים בתחום ויבחן מקרה מבחן בתעשייה, ובסופו יוכלו גם אנשי ההון סיכון להתערבב עם הגיימרים המקצועיים במשחקי מחשב שיפוזרו בכנס בירושלים.



"אנחנו מנסים להעיר את התעשייה שלא התפתחה מאז הניסיון לסימולטור של חיל האוויר. מבחינת המשקיעים מדובר במודל דומה להון סיכון, כשעלות משחק מחשב יכולה להגיע לכ-10 מיליון דולר, אך הוא יכול להימכר כמו סרט מצליח במאות מיליוני דולרים", מסכם וורטמן.