הון סיכון/ קרן אקסל לא חוזרת הביתה - לאמריקה

מאת עודד חרמוני

שלושה חודשים לאחר שקרנות העילית האמריקאיות קראו לבחורים שלהן לשוב הביתה מהמשרדים שהקימו באירופה, הפתיעה השבוע חברת ניהול הקרנות האמריקאית אקסל (Accel) כשהכריזה על השלמתה הקרובה של קרן חדשה בהיקף של 500 מיליון דולר, אשר תשקיע באירופה וישראל, וכן על פתיחת משרד בלונדון עם שני שותפים חדשים. בתעשיית ההון סיכון הרימו גבה. אקסל, אחת מעשר הקרנות הבולטות בעמק הסיליקון, מנהלת הון בהיקף של 3.3 מיליארד דולר וכמעט לא השקיעה דולר בחברות אמריקאיות מאז פרץ המשבר. מדוע היא מכריזה דווקא עתה על קרן גדולה כל כך, שתשקיע באירופה ובישראל?

המשבר בתעשיית ההיי-טק האמריקאית הוביל לזעזוע עמוק בדרך סנד היל, מקדש קרנות ההון סיכון שבעמק הסיליקון. גם הקרנות הוותיקות, שכבר ראו ב-40 השנה האחרונות לא מעט משברים, הגיבו בפניקה וסגרו את ברז ההשקעות באופן מוחלט, אף שמחירי החברות צנחו בעשרות אחוזים.

ביטוי נוסף לתחושת חוסר האונים היה הקפאת תוכניות הפעילות הבינלאומיות שעליהן הכריזו במהלך 2000 וכללו פתיחת משרדים באירופה. באותה תקופה, כמה מהקרנות האמריקאיות הבולטות כגון בטרי, בנצ'מרק, דרייפר פישר וקרלייל הקימו משרדים אירופיים. "כשהמצב החמיר ויותר חברות אמריקאיות נזקקו לסיוע של השותפים, קראו לכל כוח האדם של הקרן לחזור הביתה, לעזור. אירופה, מבחינתנו, יכלה להמתין", אמר שותף בקרן אמריקאית מובילה. קרן ויטני (Whitney), לדוגמה, שהשלימה באחרונה את הקרן החמישית שלה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, דיווחה כי תקצץ את השקעותיה הבינלאומיות.

רובין האקה, שותפה בקרן ההון סיכון הבינלאומית פורטוויו, מסבירה כי הקרנות האמריקאיות הגדולות, המנהלות מיליארדי דולרים, הן למעשה קבוצה קטנה של שותפים: "כשנכנסים למשבר, קובעים סדר עדיפויות ומחליטים היכן לרכז את מרב הכוחות. חלק מהקרנות הגיעו למסקנה שאירופה לא חמה כפי שהיתה, ושאם הן יקפיאו את פעילותן באירופה, הן לא יפסידו את המעמד שלהן ביבשת".

לדברי האקה, הקרנות האמריקאיות שחשבו לכבוש את העולם על סמך ניסיונן בארה"ב, התאכזבו. "אירופה שונה מאוד מארה"ב", היא אומרת. "פתיחת משרדים במדינה אחת אינה מעידה על הצלחה במדינה אחרת באירופה, השונה ממנה תרבותית".

גם הקרנות האמריקאיות שכבר גילו את הפוטנציאל הטכנולוגי של החברות האירופיות והחליטו להמשיך עם החזון הבינלאומי גילו כי השפעת המשבר אינה שווה בכל מקום. בארה"ב, למשל, הוביל המשבר להערכות שווי מגוחכות של חברות סטארט-אפ ושל חברות הנסחרות בנאסד"ק. ואולם באירופה הערכות השווי של חברות הסטארט-אפ האירופיות עדיין גבוהות. "יש באירופה חברות נהדרות, אבל הערכות השווי שלהן לא השתנו, ונותרו כמעט כמו לפני שנה", אומר אראל מרגלית, שותף מנהל בקרן JVP הפעילה באירופה.

האקה ומרגלית מעריכים כי בארצות כמו בריטניה, אירלנד וסקנדינוויה, המובילות את אירופה בפיתוחים בתחומי התקשורת, השפעת המשבר עדיין לא מורגשת. האקה: "הערכות השווי של החברות האירופיות דומות לעידן שלפני המשבר וגבוהות בשיעור ניכר מהערכות השווי של החברות האמריקאיות או הישראליות. באחרונה בחנו בשוודיה חברה שדרשה שווי של 33 מיליון דולר לפני הכסף, כשבישראל ובארה"ב חברה כזו מקבלת היום הערכה של 25-10 מיליון דולר".

אם כן, מה הוביל את אקסל להכרזה המפתיעה על הקרן החדשה? קווין קומולי, שותף בקרן האירופית החדשה של אקסל, מסכים עם ההערכה כי עד לאחרונה היו הערכות השווי ביבשת גבוהות באופן מפתיע. "אבל עכשיו מתחיל להיות זמן טוב להשקיע", הוא אומר. "גם בארה"ב המתנו עד לירידה בהשקעות, ועכשיו אנחנו חוזרים להשקיע. באירופה יש חברות טובות מאוד וכבר עכשיו אנחנו נמצאים לקראת סגירת השקעה בחברה מאירלנד". קומולי מעריך כי בין רבע לשליש מהשקעות הקרן החדשה שלו יהיו בישראל, ומכאן שלא כל ההשקעות יהיו באירופה. "נכון שהיתה קריאה לחזור הביתה. אבל לדעתנו יש הצעות מעניינות מאוד מחוץ לארה"ב, באירופה ובישראל. חשוב לנו שתהיה לנו פה נוכחות מרכזית. גילינו שקשה מאוד להשקיע בחברות אירופיות ולסייע להן מפאלו אלטו, ולכן אנחנו ממשיכים לפעול מהיבשת".

אבי זאבי, שותף בקרן כרמל הישראלית שלה שלוחה בגרמניה, מסכם: "חברות אירופיות מפגרות בכשני רבעונים אחרי הערכות השווי של החברות האמריקאיות. היום הן והקרנות האמריקאיות מבינות שלא ניתן לפעול בוואקום וכולם יגיעו לבסיס דומה".