תחנות הרדיו חוששות מהרדיו באינטרנט ומהופעת הרדיו הלווייני

מאת רוני ליפשיץ

נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון יהיה נואם הכבוד בכינוס השנתי של תחנות הרדיו בארה"ב, שייפתח השבוע בלוס אנג'לס. אלא שהשנה לא ייערך הכינוס באווירה חגיגית במיוחד. תעשיית שידורי הרדיו האמריקאית, שהיקף הכנסותיה השנתי נאמד ב-20 מיליארד דולר, מביטה למעלה, אל לווייני התקשורת, ולמטה, אל כבלי התקשורת, וחוששת כי היא עומדת להתמודד עם אתגר קשה במיוחד.

כיום נשלטות רוב תחנות הרדיו המקומיות בארה"ב בידי מספר מצומצם של חברות גדולות. הגודל נהפך למרכיב קריטי במיוחד בתעשייה זו, שכן תחנות הרדיו נמצאות בתהליך ממושך של שינוי המודל העסקי. איום אחד, עתידי, מגיע מכיוונן של כמה חברות הנערכות לספק שידורי רדיו באמצעות הלוויין. חברת Worldspace מקימה רשת שידורים מבוססת לוויין שיוכל לספק, באמצעות אנטנת שידורים אחת, יותר מ-40 ערוצים מחוף אל חוף ובאיכות גבוהה. השירות יינתן תמורת דמי מנוי חודשיים, בדומה לטלוויזיה לוויינית רב-ערוצית.

במקביל מייצרת המוסיקה באינטרנט ובחברות הכבלים תחרות בלתי צפויה לחברות הרדיו. כמו בישראל, מספקים ערוצי הכבלים עשרות ערוצי מוסיקה לצד ערוצי הווידיאו. מכיוון שמדובר במוסיקה דיגיטלית, ברוב המקרים איכות השידורים גבוהה מזו של שידורי הרדיו, אשר ברובם עדיין אנלוגיים.

ככל הנראה, האינטרנט מייצג את האיום המסובך ביותר. מסקר שנערך בשבוע שעבר בידי קבוצת המחקר אדיסון מדיה עבור חברת רקורדס אנד רדיו, עולה כי שיעור ההאזנה בקרב בני 24-16 נמצא בירידה, מכיוון שבשעות שאינם צופים בטלוויזיה, בני הנוער גולשים באינטרנט.

תחנות הרדיו מודעות לבעיה, ומכיוון שרבות מהן עוסקות בשיווק ומכירה שלמוצרים מוסיקליים לצד הפעלת התחנות, הן נכנסות גם לתחום שידורי האינטרנט. אלא ששם ממתינות יצרניות התקליטים הגדולות. כפי שמיהרו לתבוע את נאפסטר, MP3 וחברות אחרות המפיצות מוסיקה ברשת, כעת מתנהל מאבק איתנים בינן לבין תחנות הרדיו, על עתיד תחנות האינטרנט שלהן.

כעסה של התאחדות יצרניות התקליטים (RIAA) מתמקד במיוחד בתחנות הרדיו המקוונות, המספקות מרכיבי התאמה אישית (פרסונליזציה). ברוב המקרים, הן מאפשרות לגולש לבחור את סוג המוסיקה או האמנים האהובים עליו ולקבל שירים לפי מאפיינים אלה. שירות זה, טוענות יצרניות התקליטים, אינו רדיו מקוון, אלא רדיו אינטראקטיווי, ולפי תקנות זכויות היוצרים כפי שהוגדרו בחוק המילניום מ-98', התמלוגים של מוסיקה אינטראקטיווית שונים מהתעריפים הרגילים של חברות הרדיו.

חברות הרדיו שוללות את הטיעון. לדבריהן, החוק השאיר את השאלה פתוחה, ולכן ב-1 ביוני פנתה התאחדות יצרני המדיה הדיגיטלית (DiMA) לבית המשפט המחוזי בסן פרנסיסקו, שיגן על חברות האיגוד מפני חברות התקליטים ויכריע בשאלה מהו רדיו אינטראקטיווי. בתגובה תבעה RIAA בשבוע שעבר את חברת MTVi, בעלת ערוץ המוסיקה MTV, ואת שתי תחנות הרדיו המקוונות שבבעלותה: MusicMatch ו-Xact Radio, בדרישה שישלמו לה 150 אלף דולר לכל שיר ששידרו שהבעלות על זכויות היוצרים שלו נמצאות בידי החברות בהתאחדות.

המאבק בין שני הארגונים הוא תרבותי לא פחות מעסקי. ב-DiMA מאמינים שבית משפט קליפורני אוהד יותר את חברות האינטרנט, ואילו RIAA פנתה לבית המשפט המחוזי בניו יורק, שהוכיח בעבר כי הוא קפדן יותר בנושאי זכויות יוצרים. בתעשייה אומרים שגורל הרדיו המקוון ייקבע במידה רבה על ידי מי מבתי המשפט ייחשב לבכיר יותר. האם החוף המזרחי ינצח, או המערבי.