מגמת הגלובליזציה, הנדחפת בידי האינטרנט, מגלה מדי פעם פנים מפתיעות. כך למשל הציבה פרשת יאהו את בתי המשפט בארה"ב ובצרפת על מסלול התנגשות, שלדעת משקיפים עשוי להגיע אף לעימות ברמה המדינית. כל זאת בשל פסק דין של בית משפט צרפתי הקובע בעקיפין כי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, העוסק בחופש הביטוי, אינו חל על גולשי האינטרנט הצרפתים.
הפרשה התחילה באפריל 2000. הליגה נגד השמצה הגישה תביעה על אדמת צרפת נגד יאהו, בטענה שהיא מאפשרת לרכוש פריטים נאציים באתר המכירות הפומביות שלה, בניגוד לחוק הצרפתי. במאי פסק בית המשפט הצרפתי כי יאהו צריכה למנוע מאזרחים צרפתים גישה לאתרי מכירת הפריטים, ולא, תשלם 13 אלף דולר ליום עד יישום פסק הדין.
ואולם התביעה לא עסקה באתר הצרפתי של יאהו, אלא באתר העולמי (www.yahoo.com), המופעל ומתוחזק על ידי יאהו ארה"ב ושרתיו ממוקמים בארה"ב. פסיקות קודמות קבעו כי לבתי משפט אין סמכות לגבי חברה ששרתיה נמצאים מחוץ לגבולות המדינה השופטת, ואולם בית המשפט הצרפתי התעלם מתקדימים אלה.
חברת האינטרנט הגדולה אינה חוששת מהקנס הכספי, אלא מהתקדים המשפטי, ולפיו יש למדינה זרה סמכות שיפוטית על פעולותיה של חברה אמריקאית. יאהו האמינה כי די בכך שהסניף המקומי שלה שומר על החוק המקומי, והופתעה לגלות שבית המשפט הצרפתי סבור שגם החברה האמריקאית צריכה לסור למרותו.
לפני כשלושה חודשים פסק בית משפט בגרמניה כי יאהו אינה אשמה במכירת פריטים נאציים. החוק הגרמני הוא הנוקשה ביותר באירופה בכל הקשור למכירת מזכרות נאציות. בית המשפט הגרמני קבע כי יאהו משמשת לא רק פורטל, אלא גם ספקית אינטרנט (ISP), ולכן אינה אחראית לתכנים המועברים דרכה. מגובה בפסק דין זה יצאה יאהו להילחם בפסק הדין הצרפתי, בבית משפט אמריקאי.
החברה תבעה בבית משפט בקליפורניה את הארגון שתבע אותה בצרפת. בחוקי מדינת קליפורניה קיים הליך בשם "עקרון הזרוע הארוכה". לפי הליך זה, אם גורם חיצוני שאינו מקליפורניה פוגע באחת מהוראות החוקה האמריקאית, ניתן להגיש נגדו תביעה אף שאינו בתחום סמכותה של מדינת קליפורניה.
יאהו מקווה כי בית המשפט האמריקאי יקבע שאין לאכוף את פסק הדין הצרפתי, שכן הוא נוגד את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, העוסק בחופש הביטוי. "אנחנו מבקשים מבית המשפט לקבוע שלשופט צרפתי במשפט אזרחי אין סמכות שיפוטית על יאהו האמריקאית", אמר מנהל השיווק הבינלאומי של יאהו, סקוט מוריס.
הליגה נגד השמצה הופתעה, ומיהרה לבית המשפט בבקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה כי אין לו סמכות על הגוף הצרפתי. ואולם בית המשפט דחה את תביעת הליגה וקבע כי ידון בתיק.
עו"ד אביב אילון, מומחה למשפט אינטרנט ממשרד אילון, אגרט ושות', אמר כי השאלה המרכזית בתיק זה היא שאלת סמכות השיפוט: "למי יש סמכות שיפוט על מי, ומה ההשלכות של הסמכות הזו על הפעילויות של חברות במדינות זרות".
לדבריו, "בין מדינות קיימים הסכמים בינלאומיים העוסקים באכיפת פסקי דין שניתנו במדינה אחת על גופים ואנשים במדינה אחרת, כמו הסכמי ההסגרה הבינלאומיים". אלא שבמקרה זה בית המשפט הצרפתי טוען שיש לו סמכות על חברה אמריקאית, ובית משפט אמריקאי טוען שיש לו סמכות לבדוק את הפסיקה שניתנה על ידי בית המשפט הצרפתי. מוריס טוען כי לדיון השלכות על היחס שבין הגבול והחוק: "יאהו צרפת מצייתת לחוק הצרפתי, אבל אי אפשר לצפות ממנה שתציית גם לחוק הגרמני, ואי אפשר לצפות מאיתנו לחסום את הגישה מאזרח צרפתי לאתר הגרמני", אמר בראיון ל-CNN.
אלא שדברים נוספים מוטלים על הכף. להערכת אילון, סיכוי רב שבית בית המשפט האמריקאי יקבע שאין לאכוף את פסק הדין הצרפתי. להערכתו, הדבר עשוי להשפיע על היחסים המדיניים בין שתי המדינות, בשאלה ערכיה של מי נעלים יותר.
משפט ואינטרנט/ יאהו מבקשת מבית משפט אמריקאי לקבוע כי אינה נתונה למרותו של החוק הצרפתי
הארץ
17.6.2001 / 9:29