לא נס ולא הנפקה / הארץ

משפחת וולפסון רכשה שש חברות עם כ-2,000 מתכנתים תמורת 150 מיליון דולר בעסקה ממונפת ובנתה את נס טכנולוגיות. הם תיכננו להנפיק את החברה לפי שווי של 200 אלף דולר למהנדס, או כמעט חצי מיליארד דולר בסך הכל, אך וול סטריט עיקמה פנים פעמיים, והוולפסונים נותרו עם חברה פרטית, ללא מניה סחירה, ללא אופציות לעובדים, בלי כספי ההנפקה ועם האשראי שלקחו לצורך הרכישות

מאת בועז לוי

באמצע 99' היו יונתן קולבר וקונצרן כור בעיצומה של תוכנית אסטרטגית לבנייה מחדש של תיק ההשקעות של הקונצרן. רענון זה כלל מכירת אחזקות ותיקות ואפורות, וריכוז ההשקעות באי.סי.איי ובמכתשים אגן.

כחלק מהמימושים העמיד כור למכירה את שתי חברות התוכנה קונתהל וטכם, שהיו בבעלות תדיראן. בין המתמודדים על הרכישה היו גופים ותיקים ומוכרים בשוק, כמו קבוצת התוכנה פורמולה , שבשליטת האחים גולדשטיין, וענק התוכנה אמדוקס .

ואולם מה רבה היתה הפתעתם של אלה, כאשר את שני המכרזים קטפה בקלילות חברה אלמונית למדי בשם נס טכנולוגיות שהיתה בשלבי הקמה. נס, שהיתה מוכנה לשלם פרמיה משמעותית לעומת מתחרותיה: שווי של 25 מיליון דולר לקונתהל ושל 75 מיליון דולר עבור טכם, סידרה לקונצרן כור את השנה הכספית המוצלחת האחרונה שלו עד עתה.

גורמים המעורים בענף התוכנה הישראלי הביעו פליאה על המחירים שנס היתה מוכנה לשלם. שווי של 75 מיליון דולר במזומן עבור טכם, שרווחיה ב-98' הסתכמו ב-24 מיליון שקל, נראה לרבים גבוה מדי. עם זאת מסתבר כי באווירה הפיננסית ששררה סביב חברות מחשבים ותוכנה ב-99' - הכל היה אפשרי.

במבט לאחור נראה כי משפחת וולפסון לא הצליחה לסיים מבחינה פיננסית את המהלך שבו החלה. הם קיוו כי נס תקבל הערכת שווי של כמעט חצי מיליארד דולר, וזאת בהתבסס על מכפלה של יותר מ-2,000 עובדי החברה, שכל אחד מהם הוערך ב-200 אלף דולר. ואולם גם בשיא האופוריה בוול סטריט, לא קנו המשקיעים את הסיפור של נס, והחברה לא הצליחה להגיע למעמד אליו שאפה להגיע. משפחת וולפסון, שהימרה על ענף התוכנה הישראלי, נותרה עם השקעה מכווצת ולא נזילה, שחלק נכבד ממנה עדיין ממונף. האקזיט שלהם עדיין מבושש לבוא.

מאמינים בטכנולוגיות מידע

נס טכנולוגיות הוקמה על ידי משפחת וולפסון הניו יורקית. האחים אברהם, אהרון ומוריס וולפסון צברו את הונם בעסקי נדל"ן בארה"ב, וכן בהשקעות פיננסיות אחרות שביצעו. בעבר השקיעה המשפחה כ-25 מיליון דולר בכמה קרנות הון סיכון, בהן JVP, ובנוסף מחזיקה המשפחה חלק קטן ממניות בנק הפועלים.

ככל הידוע, הונה של משפחת וולפסון לא נצבר בהשקעות בעסקי הטכנולוגיה. מסיבה זו רבים בשוק המקומי הופתעו כשנציגי משפחת וולפסון בישראל הודיעו על כוונותיהם למזג את החברות שנרכשו לחברה אחת, ולהפוך אותה לבית התוכנה הגדול בישראל.

גורמים המקורבים לעסקי המשפחה בישראל הסבירו אז לעיתונות כי משפחת וולפסון מאמינה בתחום טכנולוגיות המידע ובידע שנצבר בתחום זה בישראל. כמו כן הם אמרו כי במשך הזמן תתרחב פעילותם של בתי התוכנה שרכשו לחו"ל, וציינו כי קשריה של משפחת וולפסון בקהילה הפיננסית בחו"ל יוכלו לסייע בכך.

המהלך הראשון של משפחת וולפסון בתחום התוכנה בישראל היה רכישת בית התוכנה קומפרו תמורת 10 מיליון דולר ב-97'. קומפרו עסקה בבניית יישומים לכרטיסים חכמים ומערכות לטיפול בגבייה, והעסיקה 330 עובדים. באותה תקופה הרעיון להקים את נס עדיין לא עלה על הפרק.

תוכניות מגובשות יותר להקמת בית תוכנה גדול הופיעו רק לקראת סוף 98', כשגלעד הירושלמית נרכשה בתמורה ל-24 מיליון דולר. לאחר צירוף קונתהל וטכם רכשה נס שתי חברות בנות של איפקס - איפקס ICS ואיפקס SII, שעסקו בתמיכה ובתחזוקת מערכות. הצירוף של שש החברות יצר את אחד מגופי התוכנה והשירות הגדולים בישראל, שהעסיק בשיא כ-2,300 עובדים.

בסיום הרכישות ביצעה הנהלת החברה ארגון מחדש, שבו פורקו החברות שנרכשו והורכבו מחדש תחת חטיבה שנקראה נס ישראל. שתי חטיבות אחרות היו נס בינלאומי ונס ונצ'רס שסיפקו שירותי פיתוח תוכנה וטכנולוגיות לחברות סטארט-אפ.

השווי קפץ ב-70% בארבעה חודשים

הפרטים הקשורים לרכישות שביצעה נס לא פורסמו במלואם מאחר שהחברה אינה ציבורית. ואולם מהמעט שפורסם ניתן לשרטט תמונה כמעט מלאה של המהלך הפיננסי. שש החברות נרכשו בסכום כולל של כ-150 מיליון דולר, רובו שולם במזומן. עסקות טכם וקונתהל בוצעו במלואן במזומן, ואילו שאר העסקות בוצעו בשילוב של מזומן ומניות נס שקיבלו בעלי המניות הקודמים של החברות.

עיקר המימון לעסקות נעשה באמצעות אשראי בנקאי. במקביל למהלכי הרכישות, ביצעה נס שתי הנפקות פרטיות, שמטרתן היתה לשפר את מבנה ההון של החברה ולהכין אותה להנפקה עתידית.

בתום הרכישות בסוף 99', הכניסה משפחת וולפסון את חברת ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס כמשקיעה בנס, לפי שווי של 195 מיליון דולר. ההשקעה של ורבורג פינקוס היתה בהיקף של 35 מיליון דולר, והעניקה לה בתמורה 18% מנס.

ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן קפץ שוויה של נס בכמעט 70%. במארס 2000, בעת שמניות הטכנולוגיה הגיעו לשיא של כל הזמנים, החליטו בעלי המניות הקיימים להזרים לחברה 40 מיליון דולר נוספים, לפי שווי של 325 מיליון דולר. אחת ממטרות ההנפקה היתה להחזיר חלק מהאשראי הבנקאי הגדול שלקחה נס למימון עסקות הרכישה של החברות.

הנהלת נס ומשפחת וולפסון תלו תקוות רבות בגיוס ענק של 150 מיליון דולר בבורסה, לפי שווי של חצי מיליארד דולר לחברה, שישלים את המהלך הפיננסי. גיוס כזה יכניס את הציבור לחברה במקום חלק גדול מהתחייבויותיה של משפחת וולפסון, יחסל את שארית החוב שנותרה לחברה ויזרים כמות גדולה של מזומן לרכישות נוספות. יעד נוסף של נס היה להגיע למכירות שנתיות של חצי מיליארד דולר עד 2005 - כך הצהיר נשיא החברה, ירון פולק, ביוני 2000. פולק מונה לתפקידו בתחילת 2000, וניהל את תהליך הארגון מחדש של נס.

ואולם בנק ההשקעות האמריקאי של משפחת וולפסון, סלומון סמית ברני, מיהר