ההפסד הענק של נורטל מאותת על הצרות שעלולות לפקוד את טלרד ואי.סי.איי

מאת עמי גינזבורג

מנכ"ל טלרד, ראובן אבי-טל 1. 19.2 מיליארד דולר - זה ההפסד שתרשום חברת ציוד הטלקום הקנדית נורטל ברבעון השני של 2001. האם אפשר בכלל לדמיין מספר כזה?

במשך יותר מ-10 שנים מפמפמת קהילת וול סטריט את המנטרה שלפיה מניות הטכנולוגיה הן יצרניות הערך הגדולות ביותר מאז תחילת שנות ה-80. האמנם? הביצועים של נורטל מוכיחים בינתיים את ההפך הגמור.

במשך 8 השנים 90'-97', שהיו השנים הטובות, רשמה נורטל רווח מצטבר של 3 מיליארד דולר. מאז 98', שבה החלה החברה את מדיניות הרכישות האגרסיווית שלה, צבועה השורה התחתונה של נורטל באדום בוהק.

ב-98'-99' דיווחה נורטל על הפסד מצטבר של כ-900 מיליון דולר. לכאורה, אפשר היה לפטור את ההפסד במשיכת כתף, שכן רובו נבע ממחיקות "חד פעמיות" על רכישת חברות וטכנולוגיות שיסייעו לצמיחתה בעתיד.

ואמנם, בשורת הרווח למניה של נורטל (שבה מנוטרלות ההפרשות ה"חד פעמיות"), נמשכת הצמיחה ברווח כמימים ימימה. הרווח למניה שהסתכם ב-97' ב-39 סנט, טיפס ב-98' ל-45 סנט, וב-99' ל-52 סנט.

בלוף אחד גדול

ב-2000 דיווחה נורטל על קפיצה של ממש ברווח למניה - 74 סנט. איכשהו, הרווח הנאה הזה לא התבטא בשורה התחתונה בדו"ח הכספי, שבה מתועד הפסד עצום של 3.5 מיליארד דולר. שוב, עיקר ההפסד יוחס לרכישת חברות היי-טק צעירות מעוטות הכנסות ועתירות נכסים לא מוחשיים.

כעת מתברר שהכל היה בעצם בלוף אחד גדול. במחי הפרשה אחת, "חד פעמית" כמובן, החליטו מנהלי נורטל למחוק 12.3 מיליארד דולר מנכסי החברה. מחיקת הענק משתווה ל-4 פעמים הרווח שהשיגה נורטל ב-90'-97'.

אפשר להציג זאת גם כך - במחי רבעון אחד מחקה נורטל סכום המייצג רווחים מצטברים של 30-25 שנה. על המחיקה הזו הוסיפה החברה הפסד "רגיל" של 7 מיליארד דולר בגין ירידה בהכנסות, פחת שוטף, מחיקת חובות מסופקים ופיצויים ל-10,000 מפוטרים.

בכך הצטרפה נורטל לשורה מתארכת של חברות טכנולוגיה מובילות, כגון לוסנט ואריקסון, שדיווחו באחרונה על הפסדי עתק, ואלו הן כאמור יצרניות הערך הגדולות ביותר של סוף המאה ה-20.

מאין בעצם נובע ההפסד?

מאין בעצם נובע ההפסד העצום של נורטל? הרי לחברה מעולם לא היו 19 מיליארד דולר, לא בקופה ולא באשראי. אז מאין היא יכולה לממן הפסד כה גבוה? התשובה לכך נמצאת בבועת מניות הטכנולוגיה שהתנפחה ב-1999-2000.

כמו מתחרותיה בענף ציוד הטלקום, גם נורטל ניצלה את המחירים המנופחים של מנייתה כדי לרכוש חברות טכנולוגיה צעירות במחירים חסרי היגיון. כך היא רכשה במארס 2000 את מפתחת הציוד האופטי Xros תמורת סכום אגדי של 3.2 מיליארד דולר. כמו כרומטיס הישראלית גם ל-Xros האמריקאית לא היו כלל הכנסות בעת הרכישה.

ביולי 2000 היא הוסיפה למאזנה נכס מוניטין "לא מוחשי" בשווי של 8 מיליארד דולר, פרי רכישתה של חברת אלטאון האמריקאית, המתחרה ברדוור הישראלית בתחום איזון העומסים על אתרי אינטרנט.

חודש לאחר מכן אספה נורטל לחיקה את חברת Sonoma, יצרנית מערכות אינטרנט מהיר בטכנולוגיית DSL, תמורת 540 מיליון דולר. כל שלוש הרכישות מומנו בהנפקת מניות חדשות.

בולמוס הרכישות של נורטל לווה במחיאות כפיים נלהבות של מקהלת האנליסטים של וול סטריט. "Xros ממלאת חור במשפחת מוצרים מהותית שעומדת לפני פריצה", אמר האנליסט ניקוס תיאודוסופולוס מבנק ההשקעות וורבורג דילון ריד, שהמליץ באותה עת לרכוש את מניית נורטל. לאנליסט לא הפריע ששלושה חודשים קודם לכן, בדצמבר 99', רכשה נורטל את חברת Qtera, עוד סטארט-אפ אופטי נטול מכירות, שתמורתו שילמה 3.25 מיליארד דולר, במניות.

כעת מתברר כי הרכישות הפכו למחיקות, ונורטל הודיעה כי היא עתידה למחוק את יתרת נכסי המוניטין ה"בלתי מוחשיים" של Alteon ,Xros ו-Sonoma. כך הפכה Xros מהבטחה אופטית לאשליה אופטית.

מדהים לגלות כיצד פחות משנה לאחר שתמה סדרת הרכישות מתברר כי חלק לא מבוטל מהנכסים שקיבלה נורטל לא היו בעצם שווים דבר. החברה פשוט ניצלה את מחיר המניה המנופח כדי להמר על טכנולוגיות שונות, ונכשלה.

האם זה אומר שבעלי המניות בחברות שרכשה נורטל הם שהפסידו? רחוק מכך. אפילו אם התמורה שקיבלו התכווצה ב-90%, עדיין הם מורווחים על השקעתם.

מי שהפסיד מבולמוס הרכישות של נורטל אלו הם בעלי המניות שלה עצמה. פעם אחת הם הפסידו כשחלקם דולל עקב הרכישות, ובפעם השנייה הם הפסידו מהקריסה בשיעור 90% שרשמה מניית החברה בשנה האחרונה.

יותר מזווית ישראלית אחת

למשבר החמור שאליו נקלעה נורטל יש יותר מזווית ישראלית אחת. ההשפעה הישירה והברורה מכולן תהיה על חברת טלרד, שנורטל היא הלקוח העיקרי שלה.

מנכ"ל טלרד, ראובן אבי-טל, מיהר אמנם שלשום לקבוע כי טלרד כלל לא תושפע מהמערבולת של נורטל. מותר לפקפק בקביעה הזו, משום שנורטל אחראית ל-60% מהכנסותיה של טלרד, והנפילה שרשמה טלרד בהכנסותיה בתחילת 2001 מיוחסת רובה ככולה להתכווצות שעוברת על נורטל.

חברה ישראלית אחרת שקשורה לנורטל, גם אם בעקיפין, היא אי.סי.איי. הקשר בין השתיים נוצר לפני כשלושה חודשים כשנציגי נורטל בחנו את האפשרות לרכוש את החטיבה האופטית של אי.סי.איי, לייטסקייפ, תמורת סכום שהוערך באותה עת ב-900-800 מיליון דולר. כעת נראה שהסיכוי לרכישת לייטסקייפ הישראלית על ידי נורטל קלוש למדי.

משמעות נודעת גם לסגירתה של Sonoma, חטיבת מוצרי ה-DSL של נורטל. בנורטל הגיעו כנראה למסקנה שהחטיבה תתקשה להגיע לרווח בטווח הקרוב, והוצאות המימון שלה אינן מאפשרות להמשיך ולהפעילה. זו מסקנה דומה לזו שקיבלה יצרנית מערכות ה-DSL הישראלית אורכית, שצימצמה אף היא את פעילותה בתחום.

התפתחויות אלו מפנות זרקור מאיים לחטיבת ה-DSL של אי.סי.איי, אינוביה, שסובלת מהפסדים כבדים וזקוקה לעוד כ-100 מיליון דולר כדי לממן את פעילותה ב-2001.

שאלה נוספת שהתשובה עליה עדיין לא ברורה היא אילו השפעות יהיו למחיקת Alteon ו-Xros על מקבילותיהן הישראליות - רדוור וכרומטיס? מה שברור הוא שההתלהבות הפוחתת של נורטל מתחומי עסקים אלו אינה מעיד