בכירים נוטשים חברות נרכשות שנה לאחר הרכישה/ משבר השנה הראשונה

מאת חיים ביאור

עידן הכלכלה החדשה מתאפיין, בין היתר, בגל של מיזוגים, רכישות, ושינויי בעלות תדירים; עבור עובדים ומנהלים, בדרך כלל, השתלטות של גורם חיצוני על החברה שבה הם מועסקים היא לעתים חוויה קשה, אפילו טראומטית, כזו הגורמת לרבים מהם לעזוב את החברה.

ד"ר יעקב ובר מבית הספר לניהול באוניברסיטת בן גוריון, סבור כי עתידם של עובדים בעלי כשרונות ניהוליים בחברה ממוזגת/נרכשת, נקבע במידה רבה בשנה הראשונה למיזוג/רכישה.

מנהלים בכירים ועובדים בעלי ידע רב, הוא אומר, נוטים לנטוש את החברה כבר בשנה הראשונה שלאחר הרכישה, ומשפיעים בכך כמובן ביצועיה הפיננסיים. "בענף ההיי-טק", מוסיף ובר, "הבעיה אף חריפה במיוחד, מכיוון ששם המטרה העיקרית של רכישת חברות היא קבלת הידע המקצועי והטכנולוגי המגולם בעובדיהן".

לדברי ובר, גם עובדים מוכשרים שנשארים בחברה הממוזגת/נרכשת, אינם להוטים לפעמים לשתף פעולה עם הבעלים החדשים, ואף נוטים שלא לחלוק עמם את הידע שברשותם. לכן, פוטנציאל המחקר והפיתוח שהיה בחברה לפני מיזוגה, אינו בא לידי מיצוי.

את דבריו מדגים ובר באמצעות רכישתה של חברת סאייטקס על ידי קריאו הקנדית; בתוך שנה עזבו 20 מהמנהלים הבכירים של סאייטקס, וזאת אף שהחברה הרוכשת התאמצה מאוד להשאיר בסאייטקס לפחות כמה מהם.

הסיבה העיקרית להחלטת עובדים בעלי כשרונות ניהוליים לעזוב את החברה בעת רכישתה או מיזוגה, לדעת ובר, היא הבדלים בתרבות הניהולית והארגונית בין השותפים ל"נישואים הארגוניים". הבדלים אלה, סבור ובר, גורמים ללחץ ולמתח בקרב העובדים "הנשלטים" (הנרכשים), ויוצרים אצלם עמדות שליליות נגד החברה הרוכשת.

"המנהלים בחברה הנרכשת חשים אי ודאות", אומר ובר. "עקב כך, הם מוכנים אך בקושי לשתף פעולה עם ההנהלה הרוכשת, ומחויבותם להצלחת המיזוג נמוכה". בשלב זה, הוא ממשיך, מתחילים המנהלים לבדוק הצעות בשוק העבודה, ואם הם מוכשרים בתחומם, סביר שיקבלו הצעות למשרות טובות יותר מאלה שהיו להם בחברה המווזגת.

כדי למנוע משברים מסוג זה, מציע ובר מציע לבעלי חברה רוכשת לנתח במהירות האפשרית את ההבדלים בתרבות הארגונית בין הגוף הרוכש לחברה הנרכשת, כדי לאבחן את מהות הקונפליקטים הצפויים. כמו כן מציע להם ובר לפתח את התקשורת הפנימית בארגון, כדי להוריד את רמת אי הוודאות בקרב המנהלים, ולחדש את האמון שהם רוחשים לחברה הממוזגת. ובר גם מציע להבטיח למנהלי החברה הנרכשת מידה של אוטונומיה ניהולית.