עמרי שרון: הפרתי את החוק, אך הוא אבסורדי

מאת עמירם ברקת וגדעון אלון

ח"כ עמרי שרון (ליכוד), שיועמד לדין בגין עבירות על חוק המפלגות ועל חוק העונשין , יצא אמש (רביעי) בהתייחסות פומבית ראשונה להאשמות נגדו. זמן קצר לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה על העמדתו לדין הודיע שרון במכתב ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת, כי הוא מבקש להסיר את חסינותו. במכתב מתח שרון ביקורת חריפה על חוק מימון המפלגות וכינה אותו חוק "אבסורדי" ו"תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה".



שרו מואשם בהפרת חוק בגיוס כספים בפריימריס של אביו, אריאל שרון, לראשות הליכוד ב-1999 ("פרשת חברות הקש"). עם זאת, לצד העבירות על חוק המפלגות ששרון מודה שביצע מואשם שרון בשורה של עבירות חמורות בהרבה: רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ושבועת שקר. העונש המירבי על עבירות אלו הוא חמש שנות מאסר. ההחלטה על העמדתו לדחין התקבלה לאחר שבועות של משא ומתן בין פרקליטיו של עמרי שרון לפרקליטות המדינה, ולאחר שלא הצליחו להגיע לעסקת טיעון. ראש הממשלה שרון, שנחת אמש בפאריס, לא הגיב על החלטת היועץ.



שרון מודה במכתבו כי "אכן לא עמדתי במגבלות הסכומים שבחוק המפלגות ועל כך אני נותן את הדין", אך טוען כי "הסכומים שנקבעו לא איפשרו למועמד לנהל קמפיין סביר תוך שמירה על הוראות החוק". שרון מוסיף ש"לדעת מומחים סכום ההוצאה הסביר כדי לנהל מערכת בחירות כזו היה בערך פי עשרה מהסכום שנקבע בחוק" ומסיים את מכתבו במלים "חוק זה גם לא נאכף מעולם ואני הוא היחיד והראשון שעומד לדין על הפרת הוראותיו". לטענתו, הסכום של כ 830 אלף שקלים שהיה מותר כהוצאה בשנת 1999 הספיק לשליחת שניים-שלושה מכתבים לכל בעל זכות בחירה ותו לא. הוא מציע שהכנסת תשנה את הוראות החוק.



היועץ המשפטי, מני מזוז, הודיע אתמול ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בראון (ליכוד) ולשרון עצמו, שבכוונתו להגיש את כתב האישום. הודעתו של מזוז נמסרה בהתאם לתיקון האחרון לחוק חסינות חברי הכנסת, שנכנס אמש לתוקף, עם פרסומו ב"רשומות".



עד אתמול נזקק היועץ המשפטי לאישור ועדת הכנסת כדי להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת, ואולם לפי התיקון החדש יכול היועץ המשפטי להגיש את כתב האישום ישירות לבית המשפט, אלא אם יבקש חבר הכנסת לערוך דיון בעניין במליאת הכנסת.



מזוז החליט על הגשת כתב האישום במתכונתו המקורית, לאחר כישלון המגעים בין הפרקליטות לבין פרקליטו של שרון, עורך הדין דן שיינמן, בניסיון להגיע לעיסקת טיעון. דובר משרד המשפטים אמר אתמול שהמגעים לקראת עיסקת הטיעון כשלו בגלל סירובה של התביעה לוותר על סעיפי עבירה מהותיים אשר כלולים בכתב האישום. פרקליטיו של שרון מתכוונים להמשיך בניסיונותיהם להגיע לעסקת טיעון גם לאחר הגשת כתב האישום. בפרקליטות הדגישו בחודשים האחרונים את נחישותם לדרוש עונש מאסר בפועל לשרון, לאור חומרת מעשיו. בפרקליטות תיארו בעבר את מעשיו של שרון כ"סיכול ממוקד של חוק מימון המפלגות".



גייס פי שבעה מהמותר



כתב האישום מתייחס לפעילותו של שרון למען אביו בבחירות המוקדמות לראשות הליכוד ב-1999 על פי כתב האישום, במקביל לתפקידו הרשמי של שרון הבן כראש מטה הבחירות של אביו, עמד שרון בראש מסלול גיוס כספים חשאי ובלתי חוקי, שבאמצעותו הצליח לגייס בעבור קמפיין הבחירות של אביו סכום העולה על שישה מליון שקלים, פי שבעה מהסכום המותר לפי חוק המפלגות (כ-820 אלף שקלים).



התרומות שקיבל שרון כללו גם תרומות מחו"ל בהיקף של כמיליון וחצי דולר. עמרי שרון, לפי כתב האישום, לא דיווח למוסדות הליכוד על הכספים שחרגו מתקרת המימון, ביודעין ומתוך כוונה לרמות. כתוצאה מכך גרם שרון למטה הרשמי של אביו להכין דו"חות כוזבים לפיהם סך התרומות שקיבל קמפיין שרון היה 139,776 שקלים, בעוד שבפועל, קיבל אריאל שרון למעלה משישה מיליון שקלים במסלול הסמוי.



בנוסף, נאשם שרון כי תידרך ספקים ונותני שירותים לקמפיין של אביו והנחה אותם לרשום פרטים שגויים בחשבוניות. את פעילותו הבלתי חוקית מול הספקים ריכז עומרי שרון באמצעות חברת "אננקס מחקרים בע"מ". החברה נרשמה במארס 1999 כתאגיד ישראלי על ידי עו"ד דב וייסגלס. מטרותיה של החברה כפי שהוגדרו בתזכירה היו, בין השאר, "לסייע ולתמוך בכל מהלך פרטי או ציבורי הנדרש לשינוי ושיפור מערכת החיים הציבוריים, הפוליטיים והמפלגתיים בישראל".



על פי כתב האישום שילם שרון לספקים ונותני שירותים שעבדו בעבור הקמפיין של אביו בעשרות צ'קים חתומים של חברת "אננקס". בנוסף עשה שרון שימוש בחברת קש אחרת, "המכון לביטחון ושלום", לצורך תשלומים לספקים. בין האישים שנשכרו באמצעות המכון היה החוקר הפרטי דוד ספקטור, שנשכר על ידי שרון לצורך השגת מידע על גיוס מתפקדים במטהו של אהוד אולמרט, יריבו של שרון בפריימריס.