כשהמשקיעים מיואשים, בעלי העניין רוכשים

פעילות מוגברת של בעלי עניין בחברות מסמלת פעמים רבות את המצב שבו נמצא שוק ההון. ההנחה של השוק היא כי בעלי העניין יודעים יותר מכולם מה שווי חברותיהם, וכשפעילותם מתבצעת עם כיוון ברור ניתן להסיק מכך על רמת מחירי המניות. כשהשוק עולה והבורסה כובשת בכל יום רמת שיא, בנוסף על ההנפקות המתקיימות בחברות רבות, מתייצבים בעלי העניין בצד המוכרים גם בבורסה.

בשבועות האחרונים ניתן להבחין בתנועת קניות מוגברת של בעלי העניין במניות, וכשגם מספר הצעות הרכש המתפרסמות עולה, אפשר לומר כי פעילותם עשויה ללמד על כך ששוק ההון נמצא בנקודת שפל. במקרים רבים גם בעלי העניין אינם מזהים את רמת השפל האמיתית, ורוכשים את מניות חברותיהם במחירים שלאחר מכן יורדים עוד יותר.

ואולם, גם במצב זה, צריך לזכור מה היה מחיר המניה כשמכרו אותה בעלי העניין לציבור, ובאיזה מחיר היא נמצאת כשהם רוכשים אותה. החישוב של בעלי העניין הוא לטווח ארוך, ויכולת הנשימה שלהם גדולה יותר משל מרבית המשקיעים. בכך מנצלים בעלי העניין את השפל בשוק ואת מצב הרוח הרע של המשקיעים בשוק לצורך הגדלת אחזקותיהם. בעל עניין מוגדר בתקנות ניירות ערך כמי שבבעלותו יותר מ-5% מהון המניות של החברה. עד לשיעור אחזקה זה אין בעל מניות בחברה חייב לדווח על פעילותו, אך מרגע שהגיע לשיעור של 5% הוא חייב לדווח באופן מיידי על כל רכישה או מכירה. יש גם בעלי מניות המדווחים כי בכוונתם להגדיל את אחזקותיהם במניה מסוימת, כמו שעשה פישמן באי.די.בי אחזקות כשהתראיין לעיתונות תוך כדי מהלכי רכישת מניות בעשרות מיליוני שקלים.

פישמן רוכש את מניות דרבן

מאז החל במסע הרכישות שלו באי.די.בי. אחזקות רכש פישמן כמעט 6% מהמניות. פישמן קונה גם מניות בחברת האחזקות שלו דרבן. מאז תחילת השנה קנה פישמן מניות דרבן בשווי של כמיליון שקל תוך כדי ירידות של במניה. פישמן, בני משפחתו וחברות שבשליטתו רכשו מניות של יצרנית הצמיגים אליאנס בשווי של כ-7 מיליון שקל. ההון העצמי של אליאנס הוא 47 מיליון דולר, והוא גבוה משווי השוק שבו נסחרת החברה - כ-29 מיליון דולר.

הצבעת אמון באי.סי.איי

בשיא השפל של מניות כור ואי.סי.איי בבורסות בתל אביב וניו יורק רכשה השבוע קבוצת משקיעים בראשות כור כ-4.3 מיליון מניות אי.סי.איי בשווי של כ-22 מיליון דולר. ייתכן שרכישת המניות על ידי כור וכלל תעשיות נעשתה מחוסר ברירה עקב חששם מלחץ נוסף של המניה כלפי מטה. ואולם, זה כנראה אינו הההסבר להצטרפות של מנכ"ל אי.סי.איי לשעבר, דויד רובנר; יו"ר אי.די.בי, ליאון רקנאטי; ומנכ"ל כלל תעשיות, מאיר שני, ונוספים לרכישה.

חברת אי.אם.אס אלקטרוניקה המייצרת מעגלים מודפסים ומוצרי אלקטרוניקה, הונפקה לציבור בבורסה באוגוסט 2000 במחיר של 16.5 שקל למניה. במארס 2001 רכשו איתן אלדר ורועי גיל, השולטים בחברת גבור ספורט, 53% ממניות החברה מבעלי השליטה בחברה לפי מחיר של 9.2 שקלים למניה. לפני שבועיים החליטה אי.אם.אס להקצות 13.5% ממניותיה ללידר שבשליטת קבוצת שרם פודים קלנר, אשר היו חתם הנפקת החברה מאוגוסט. מחיר המניה בהקצאה ללידר היה 9.5 שקלים, ובנוסף קיבלה לידר 600 אלף אופציות ללא תמורה במחיר מימוש של 9.2 שקלים.

לידר "עושה סיבוב" על חשבון הציבור

מצב החברה לא השתנה לרעה מאז הנפקתה, אלא להפך. פעילות החברה התרחבה והיא הציגה ביצועים מרשימים. דו"חותיה של אי.אם.אס לרבעון הראשון של 2001 מלמדים על גידול ברווח הנקי לכמיליון דולר לעומת כחצי מיליון ברבעון המקביל ב-2000, וגידול של כ-390% במכירות. שווי השוק של אי.אם.אס הוא 10 מיליון דולר וההון העצמי נמוך ב-20% בלבד, עובדה המלמדת גם היא על יציבות החברה.

במלים אחרות, לידר הנפיקה לציבור מניה במחיר הגבוה ביותר מ-%70 מההקצאה לעצמה, כשמאז ההנפקה השתפרו תוצאות החברה וגם מצב תזרים המזומנים שלה. בנוסף, תוכל לידר בגאות הבאה למכור את האופציות שהיא קיבלה, ולעשות "סיבוב רווח" נוסף על חשבון הציבור.