לראשי הבורסה לניירות ערך יש זמן. סם ברונפלד ויאיר אורגלר יודעים היטב את הכללים להשעייה או מחיקה של חברה מהמסחר, אך לא ממהרים לפעול בכיוון ההפוך כשהיא חוזרת לעמוד בדרישות של הון עצמי מינימלי. במקרים מסויימים, מצב זה יכול לשמש לטובת בעלי שליטה ולרעת בעלי המיעוט.
כך, במקרה של חברת הכרייה ועבודות העפר אוליצקי למשל. החברה חתמה בסוף יוני על חוזה שמן של 145 מיליון שקל עם דרך ארץ, לביצוע עבודות עפר ובניית גשרים בקטע הדרומי של כביש חוצה ישראל. מספר שבועות לפני כן, קיבלה החברה חוזה גדול נוסף, הפעם עם כי"ל, לביצוע עבודות במכרות רותם וצין, בהיקף כספי של כ-90 מיליון שקל לשנתיים.
לבד ממשפחת אוליצקי, בעלת השליטה בחברה, אף לא אחד מבעלי המניות יזכה ליהנות מהחוזים הנאים שצפויים להמשיך ולשפר את מצב החברה. זאת משום שהיא נמחקה מהמסחר לפני יותר משנתיים וחצי, לאחר שלא עמדה בתנאי השימור. הציבור אגב, מחזיק ביותר מ-10% מאוליצקי.
עובדה זו לא מונעת מאילן אוליצקי, המנכ"ל היו"ר ובעל השליטה, לבקש העלאת שכר של 21 אלף שקל חודש - רבע מיליון שקל לשנה. אם תאושר הבקשה על ידי האסיפה הכללית של החברה, שכרו הכולל של אוליצקי יעמוד על 770 אלף שקל לשנה, בנוסף לרכב צמוד, טלפון נייד והטבות נוספות להן הוא זכאי.
כמו כן, זכאי אוליצקי למענקים של 330 אלף שקל בגין רווחי השנתיים האחרונות, במהלכן החברה היתה מחוקה. אילן אוליצקי אף השתמש בגב הפיננסי של החברה המחוקה, להעמדת ערבות של 5 מיליון שקל לעסקיו הפרטיים ב-2004.
בנוסף לרווחים צבורים של כ-55 מיליון שקל מאז שנת 2000, אוליצקי מפרסמת דו"חות כסדרם מזה מספר רבעונים. הונה העצמי עומד על 30 מיליון שקל ומממן מאזן של כ-102 מיליון שקל. ככל הנראה, בעל השליטה יעדיף להמשיך במצב הנוכחי שבו החברה מחוקה מהמסחר. בבורסה לניירות ערך אומרים כי יש לפנות לבעלי החברה, שצריכה לפרסם תשקיף כדי לחזור ולהיסחר. בעלי המניות מהציבור, שתקועים עם מניות מחוקות יכולים לחכות.
חברת הכרייה אוליצקי נמחקה מהמסחר לפני כשנתיים אבל אילן אוליצקי רוצה דיווידנד; בעלי מניות נוספים יחכו
עומר שרביט
7.8.2005 / 12:44