"ב-2003 אמרו לי באוצר למכור כמה שאני רק רוצה ויכול, וככה הגעתי ל-1.5 מיליארד דולר", מסביר מצא. "ב-2004 המשימה הוגדרה 1.25 מיליארד דולר, וב-2005 הוזהרנו שלא לעבור את המיליארד. היום, חמישה חודשים לפני סוף השנה ועוד לפני שנפתח הקמפיין הגדול של הימים הנוראים, כבר גייסנו 771 מיליון דולר. ב-2006 , נצטרך שוב להוריד את הגיוס לרמה של מיליארד דולר. אני אמרתי להם, רבותי, אם המשימות של מדינת ישראל צריכות עוד כסף, אני יכול להגיע אפילו ל-2 מיליארד דולר. אמרו לנו שישראל זקוקה היום פחות ופחות למט"ח. אז היתה לי שיחת ועידה עם המנהלים שלנו בארה"ב ובקנדה, ואמרתי להם, 'פליז סלואו דאון'".
באופן קבוע נטען כלפיכם שאתם לא יעילים, זאת אומרת שאתם מגייסים כסף במחיר גבוה.
"יש לי כאן דו"ח של משרד האוצר, שעלות הגיוס של מט"ח על ידי ארגון הבונדס במונחי מרווח באמצעות הבונדס ב-2005 היתה נמוכה מעלות הגיוס בשווקים הבינלאומיים, וזה כולל את עלות אחזקת הארגון בסך 40 מיליון דולר שממשלת ישראל משלמת. המרווחים ירדו בחודשים האחרונים באופן חד, מרמה של 60 נקודות לאיגרת של חמש שנים בראשית השנה לרמה של חמש נקודות מעל איגרות האוצר של ממשלת ארה"ב בחודש יולי, ומרמה של 90 נקודות לאיגרת של 10 שנים בתחילת השנה לרמה של 20 נקודות מעל הטרז'רי האמריקאי ביולי".
ומצא מדגים: "נכון לאוגוסט, הריבית על איגרת ג'ובילי לחמש שנים עומדת על 4.15%, ואיגרת האוצר של ממשלת ארה"ב עומדת על 4.09% - וזה אומר פער של רק שש נקודות בסיס. זה בהחלט לא הרבה. ואל תשכח גם שאיגרות הבונדס לא סחירות".
איך אתה מסביר שארגון הבונדס ממשיך לגייס כל כך הרבה כסף?
"יש את התשובה שיש יהודים טובים שרוצים לקנות. אבל אם היינו נותנים תשואה מתחת לאיגרת האמריקאית, אף אחד לא היה קונה.
"מבחינת מוסדות יש הסבר. השנה מכרנו 113 מיליון דולר בונדס לקרנות של עיריות ומדינות שונות בארה"ב, לעומת 57 מיליון דולר בשנה שעברה. המדובר בקרנות מאוד גדולות, ובכלל זה קרנות פנסיה. ההחלטות על הרכישות מתבצעות על ידי נאמנים שיש להם הרבה אחריות. יש עליהם גם השפעת לובי, והם רוצים להיענות לבקשות. אם הנייר שלנו היה שווה לנייר האמריקאי או פחות ממנו, היה קשה לשכנע אותם לקנות. אבל משום שאנחנו נותנים יותר, זה מקל עליהם לקבל את ההחלטה לקנות איגרות ישראליות. חוץ מזה, אל תשכח שמדובר בקרנות שמחזיקות מאות מיליארדי דולרים. מה זה כבר בשבילם לרכוש ניירות ישראליים ב-15-10 מיליון דולר, שהם קצת יותר טובים מהאיגרת האמריקאית? הם הרי צריכים לפזר את ההשקעות שלהם על פי חוק.
"יכול להיות שבקרב הרוכשים יש עדיין הרושם, שהיה נכון בעבר, שאיגרות החוב של הבונדס נותנות תשואה גבוהה, ולכן מאוד משתלם לקנות. היום זה כבר לא ככה, אבל הרושם שהבונדס נותן רווח טוב נשאר. אבל האמת שלא בחנו בדיוק את כל הסיבות למה קונים".
אנשי ציבור רבים היו שמחים לקבל את תפקיד ראש הבונדס. מהרבה בחינות מדובר בתפקיד הנחשק ביותר שמדינת ישראל יכולה להציע: משכורת גבוהה, הוצאות נאות ונסיעות ברחבי העולם, כאשר נשיא הבונדס הוא אדון לעצמו מבחינות רבות. מדינת ישראל מתקצבת את פעילותו, אבל לא מפקחת עליו באופן ישיר, משום שמדובר בארגון אמריקאי.
משרד האוצר מפקח באופן רופף מאוד על הארגון. הוא מכתיב לו יעדי גיוס ושערי ריבית, וזה הכל. גם מועצת המנהלים של ארגון הבונדס לא יושבת יותר מדי על הראש של נשיא הבונדס. מה שהוא צריך זה גיבוי מצד ראש הממשלה, ולמצא יש את זה בשפע מאריאל שרון.
לכל מי שחולם להחליף את מצא כדאי לצנן קצת את התלהבותו. זה לא עומד לקרות בקרוב. הקדנציה של נשיא הבונדס, נמשכת בדרך כלל תקופה של 7-5 שנים, מה שמשאיר למצא בערך עוד שלוש שנים. "ראש הממשלה היה פה ונפגש עם אנשי מועצת המנהלים של הבונדס", מספר מצא. "הוא אמר בבדיחות לפעילים, אני לא רוצה לשמוע יותר החלפות. הוא (מצא) נשאר פה אצלכם. זו היתה אמירה מבודחת של רצון טוב", הוא מבאר.
"הייתי יכול לגייס אפילו 2 מיליארד דולר בשנה, אבל לא נותנים לי"
חיים הנדוורקר
15.8.2005 / 7:55