כל הערוצים לחיפוש כשרים

מאת חיים ביאור

שיגור קורות חיים הוא בדרך כלל הצעד הראשון שבו נוקט מועמד לעבודה, לאחר שקרא את מודעת הדרושים בעיתון, או כאשר חברו הטוב החליט לצרפו לחברה בשיטת "חבר מביא חבר". השימוש בכלי זה נעשה נפוץ יותר עם פרוץ המשבר בענף ואי הוודאות באשר למועד התאוששותו.

מחפשי העבודה אינם מסתפקים עוד בשיגור קורות חייהם למספר מצומצם של חברות, כפי שעשו בתקופת הגאות. בתקופה זו, בנוסף על הצורך למלא את המחסור בכוח אדם, חטפו החברות עובדים גם כדי שלא יפנו לחברה מתחרה.

סקר שערכה בשבוע שעבר חברת ג'וב אינפו לגיוס ולהשמה מקוונים בקרב 360 גולשים, שהם מחפשי עבודה בהיי-טק, העלה כי 34% מהמשיבים שולחים את קורות חייהם ליותר מ-30 חברות בחודש אחד. הם עושים זאת באמצעות כל ערוצי ההשמה: מודעות דרושים, חברות לגיוס והשמה ואינטרנט. בנוסף, 12% מהנסקרים השיבו כי הם שולחים קורות חיים ל-30-20 חברות בחודש אחד; 25% שולחים קורות חיים ל-20-10 חברות ו-29% שולחים קורות חיים ל-10-1 חברות בחודש.

שליחת קורות חיים למספר גדול של חברות בענף ההיי-טק משקפת את מצוקתם של מחפשי העבודה, המודעים כיום לכך שעליהם להגביר את מאמציהם כדי שלא להישאר מובטלים זמן רב.

המשמעות של אבטלה מאונס בענף ההיי-טק חמורה יותר מאשר במקצועות מסורתיים. השינויים בענף המחשבים והתקשורת מהירים יותר מאשר במקצועות אחרים, לרבות המקצועות הרפואיים והפארה-רפואיים - ולפיכך מומלץ לעובדי הענף להישאר מעודכנים.

אבטלה לפרק זמן של שנה, למשל, עלולה להקשות על החזרה למעגל העבודה מאחר שהיא יוצרת דימוי שלילי למחפש העבודה. חברות היי-טק יעדיפו לקבל לעבודה מועמד שלא קטע את עבודתו לזמן ממושך. עובדים רבים בענף חרדים כיום למשרותיהם ולעתים שולחים קורות חיים לחברות השמה עוד לפני שקיבלו מכתב פיטורים.

אתר החברות של ג'וב אינפו, הפתוח רק למנכ"לים ולמנהלי משאבי אנוש של חברות היי-טק, שאל את הגולשים איזה אחוז מקורות החיים המגיעים לשולחנם רלוונטיים לדרישות המשרה. 56% מהמנכ"לים ומנהלי משאבי האנוש השיבו כי פחות מ-10% מקורות החיים שקיבלו רלוונטיים לדרישות המשרה; 31% אמרו כי 10%-20% מקורות החיים רלוונטיים, ו-13% השיבו כי 20%-30% מקורות החיים שקיבלו רלוונטיים לדרישות המשרה. איש מהמשיבים לא בחר בתשובה "יותר מ-30%".

על השאלה מה עושות חברות ההיי-טק עם גודש קורות החיים שהן מקבלות ממחפשי העבודה, משיבה אורנה רייטר, אחראית תחום משאבי אנוש בחברת אקטליס נטוורקס, העוסקת בתחום תשתיות תקשורת: "אם שולח קורות החיים הוא בעל מקצוע רלוונטי לחברה, כגון מהנדס תוכנה Real Time - החברה תשמור אצלה את קורות החיים שלו, גם אם התשובה לפנייתו שלילית. אם הפנייה באה ממועמד בעל מקצוע שאינו רלוונטי, כגון מומחה בסיסי נתונים - קורות החיים שלו ייזרקו לפח".

רייטר מספרת כי מדי שבוע היא מקבלת קורות חיים מ-350 מחפשי עבודה, בממוצע. לדבריה, לא כל שולחי קורות החיים שהחברות מחליטות לדחות זוכים לקבל תשובה. "רק מועמדים שכבר נוצר עמם מגע - למשל אלה שהופנו למראיין מקצועי, או כאלה שהופיעו במשרדי החברה ושוחחו עם נציג ההנהלה - יקבלו תשובה בכתב על דחיית מועמדותם. "ואולם שולחי קורות חיים שלא החל לגביהם תהליך של בירור התאמתם לחברה והוחלט לדחותם - לא יקבלו תשובה".

לדבריה, גם אלה השולחים קורות חיים באמצעות חברת השמה ונדחו, לא יקבלו תשובה, מאחר שאקטליס נטוורקס מחויבת במקרה זה ישירות לחברת ההשמה. "במודעות הדרושים שאנו מפרסמים בעיתונים, החברה מציינת כי אינה מתחייבת לענות על כל פנייה".

לדברי רייטר, מועמדים שזו להם הפעם הראשונה לכתוב קורות חיים, אינם מיומנים בכתיבה זו, ולפיכך קטנים סיכוייהם למשוך את תשומת לבו של המעסיק הפוטנציאלי. "מועמדים כאלה מרבים בפרטים והופכים את קורות החיים לסיפור ארוך ומתיש שאינו ממוקד בעיקר. עם זאת עליהם לזכור כי מנהל משאבי האנוש מקציב לעצמו בסך הכל 3-2 דקות לקריאת קורות חיים של מועמד אחד", היא אומרת.