יותר לתוכן, פחות ליצרני תוכן

מאת בועז לוי

"עם כניסת הערוצים החדשים - הערוץ המסחרי החדש, הערוצים הייעודיים וערוצי התשלום בכבלים ובלוויין - צפויה ההוצאה לתוכן לצמוח לכ-650 מיליון דולר בשנה", כך מעריכים במשרד KPMG סומך חייקין. מדובר בגידול של יותר מ-60% בהשוואה ל-2000, בה הסתכמה ההשקעה בתוכן ב-400 מיליון דולר.

במשרד מעריכים כי השחקנים הנוכחיים - רשות השידור, זכייניות ערוץ 2 וחברות הכבלים - לא ישנו באורח משמעותי את השקעתם.

השחקנים החדשים, לעומת זאת, צפויים להזרים לשוק "כסף חדש" שיושקע ברכש והפקה של תוכן. ההשקעות יתחלקו כך: חברת הלוויין 80 מיליון דולר; הערוץ המסחרי החדש 100 מיליון דולר; הערוצים הייעודיים, הכוללים ערוץ חדשות, ערוץ רוסי וכדומה - 50 מיליון דולר.

כמחצית מהסכום שישקיעו הגופים החדשים, בהיקף של כ-130 מיליון דולר, יוקצה להפקה ורכש של תוכניות מקור. ב-KPMG צופים כי המיזוג הקרב בין חברות הכבלים, וכן מיזוגים אפשריים בין זכייניות ערוץ 2 ובין גופים אחרים, יובילו להגדלת הדרישות של הרגולטור בעניין ההיקף הנדרש של הפקות המקור.

משמעות נתונים אלה אינה חיובית מבחינת ערוצי השידור. היקף ההכנסות של כל ערוצי השידור לא צפוי להיות גבוה מ-1.1 מיליארד דולר לפי החלוקה הבאה: 350 מיליון דולר מפרסומות, 150 מיליון דולר מתשלומי אגרה והיתרה מדמי מנוי לכבלים וללוויין.

בהנחה שההוצאה לתוכן תגדל ל-650 מיליון דולר, היא תהווה יותר מ-60% מהמחזור לעומת שיעור מקובל של 40% ברשתות בחו"ל. לנוכח העלויות הנוספות החלות על הערוצים המשדרים, נראה כי מצב זה לא יוכל להימשך לאורך זמן. המסקנה המתבקשת היא שחברות השידור יקצצו את תקציביהן בחדות, וכי הרגולטור ייאלץ להתאים את דרישותיו למציאות.

למרות הגידול בכמות הכסף שיוקצה להפקות מקור, ב-KPMG סבורים כי מצבם של המפיקים המקומיים לא ישתפר. יעקב זילבר, מנהל הפיתוח העסקי ב-KPMG, מעריך כי מחצית מסכום זה יוקצה ליצירת תוכן פנימי. כמו כן הוא ציין כי הגידול בכמות הכסף אמנם יוביל לגידול במספר ההפקות, אך הלחצים המופעלים על חברות ההפקה לקצץ בעלויות יגרמו במקביל לירידה בעלות הממוצעת להפקה.

לחצים אלה הם תוצאה של נפילת רייטינג מתמשכת והרעה בתוצאות העסקיות של זכייניות ערוץ 2 ושל חברות הכבלים. הערוצים הישראליים אינם יכולים להפעיל לחצים כאלה כלפי חברות ההפקה הגדולות בארה"ב, משום שהחוזים שנחתמו אתם הם ארוכי טווח. ואולם, לא מן הנמנע כי חברות השידור יבקשו לפתוח את החוזים לדיון מחודש בעתיד הקרוב.

מערכת היחסים בין חברות השידור לבין חברות ההפקה בישראל שונה מזו הקיימת בשוק האמריקאי. בעוד שבארה"ב מתחרים גופי השידור על התוכן שמייצרות חברות ההפקה הגדולות, בישראל מתחרים המפיקים המקומיים על קבלת הזמנות עבודה מהגופים המשדרים.

חברות ההפקה צפויות להיפגע גם מהרעת תנאי התשלום של הגופים המשדרים, וההערכה היא המשך קיומן של החברות הקטנות שבהן מוטל בספק. מסיבה זו אומר זילבר כי מיזוגים בין חברות הפקה הם אפשרות סבירה. "צפוי גם פיתוח של כלי מימון שיסייעו לחברות ההפקה לעמוד בהרעת תנאי התשלום של הגופים המשדרים".

תופעה נוספת הצפויה להתפתח היא שוק משני שיאפשר מחזור של הפקות מקור בערוצי הכבלים והלוויין. כיום רק הפקות בודדות של ערוץ 1 וערוץ 2 משודרות בשידור חוזר בערוצי הכבלים או הלוויין, בשל רצונן של חברות השידור לשמור את הזכויות לעצמן. ואולם לנוכח ריבוי הערוצים, נראה כי תהיה נפוצה תופעה של שידור סדרה פעם או פעמיים בערוץ מסוים ולאחר מכן כמה פעמים בערוצי הכבלים או הלוויין.