גיוס ההון שמבצעת החברה הפרטית ברונפמן-אלון מצטרף לכמה גיוסי הון שביצעו באחרונה אנשים פרטיים בשוק ההון. זה התחיל עם אלי רייפמן, בעל השליטה באמבלייז, שלפני ארבעה חודשים השלים גיוס של אג"ח פרטיות ב-60 מיליון דולר. הגיוס נועד למחזר הלוואה בנקאית ששימשה את רייפמן לרכישת מניות אמבלייז משותפיו בה.
לפני כשבועיים עשה זאת יצחק תשובה, שגייס בשוק 450 מיליון שקל באג"ח, תוך שהוא מקבל ערבות מבנק הפועלים וכלל ביטוח. את הגיוס ניהלה כלל חיתום.עכשיו מצטרפים אליהם גם וייסמן וברונפמן. לאלו אפשר להוסיף את גיוס ההון שביצעה חברת גנדן של נוחי דנקנר לפני שנתיים וחצי מקרן הפנסיה מבטחים. גנדן נזקקה אז להשלמת המימון לשם רכישת השליטה באי.די.בי.
גורמים בשוק ההון העריכו אתמול שגם המימון לרכישת השליטה בזק על ידי קבוצת איפקס-סבן-ארקין יגיע בחלקו מגיוס באג"ח בשוק.האם אנו עדים לתופעה חדשה, שבה אנשי עסקים פרטיים מדלגים על הבנקים ומגייסים הון להשתלטויות ישירות מגופים מוסדיים בשוק ההון? כנראה שכן. עם זאת, לדברי גורמים בשוק החיתום, השוק עדיין לא פתוח בפני כל אחד, אלא רק לגורמים שמסוגלים להעמיד ביטחונות טובים, ורק עבור רכישת חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה.
"אנחנו רואים בשוק תהליך הדרגתי של מעבר ממימון בנקאי למימון על ידי גופים מוסדיים", מסביר צחי סולטן, מנכ"ל כלל חיתום. "זה התחיל מחברות בעלות דירוג אשראי, נמשך עם חברות לא מדורגות, ועכשיו מגיעים גם אנשים פרטיים.
"זו עדיין לא תופעה רחבה", מדגיש סולטן. "רק מי שיש לו ביטחונות טובים ומניות סחירות יכול לגייס באג"ח. בכל מקרה, העדיפות היא ללווים האיכותיים ביותר, שמחזיקים בשליטה בחברות מדורגות. הגיוס שביצע רייפמן היה חריג והוא פחות התאים למשקיעים מוסדיים, שהם שונאי סיכון, ויותר למנהלי תיקים ואנשים פרטיים שמחפשים תשואה גבוהה".
"גיוסים באג"ח פרטיות על ידי אנשים פרטיים עבור השתלטויות זה דבר מקובל מאוד בחו"ל", אמר אתמול גורם בשוק החיתום. "זו דרך לגוון את מקורות ההון ולהתנתק מהאחיזה של הבנקים.הבנקים מנסים לקשור בין העסקים הפרטיים לבין ההלוואות שהם נותנים לחברה הציבורית, ולאנשי העסקים זה מפריע. הם יהיו מוכנים לשלם ריבית יותר גבוהה כדי לגייס חלק מהמימון ממקורות אחרים. מבחינת המוסדיים, להם חשוב בעיקר אם האג"ח מדורגות ומהם הביטחונות שיש מאחוריהן".
האג"ח שהנפיק תשובה, למשל, קיבלו מחברת מידרוג דירוג גבוה של Aa1. בזכות הדירוג הצליח תשובה לגייס את ההון בריבית נמוכה יחסית, של 4.1%. הדירוג הגבוה נשען על העובדה שהאג"ח מגובות בערבות של בנק הפועלים (על 75% מהסכום) ושל כלל ביטוח (25% מהסכום). שני הגורמים המבטחים, פועלים וכלל, משתמשים כביטחונות במניותיו של תשובה בדלק. עבור המוסדיים תשובה כאיש עסקים הוא כמעט שקוף, והסיכון שהם ראו בעסקה הוא הסיכון הלא גבוה של בנק הפועלים וכלל ביטוח.
אצל רייפמן הסיפור היה שונה. את ההנפקה הובילה מיטב חיתום, וכביטחונות לאג"ח שימשו הנכסים האישיים של רייפמן. הריבית שישלם רייפמן על האג"ח, שהן צמודות דולר, גבוהה - 8%. אצל וייסמן וברונפמן, הסיכון נגזר בעיקר מהיקף הביטחונות שיעמדו מול ההלוואה. בעלי השליטה ברבוע מנצלים את העובדה שמדובר בחברה ובמניה ששוק ההון מכיר היטב, יש לה דירוג אשראי גבוה (AA) ולכן קל יחסית יהיה לתמחר את הסיכון ולקבוע איזו תשואת ריבית תידרש תמורת האג"ח המונפקות.
מתחרה חדש לבנקים - שוק ההון הישראלי מממן השתלטויות ממונפות
עמי גינזבורג
23.8.2005 / 8:03