מאת עמי גינזבורג
"הבורסה בארה"ב אינה כמו בישראל. גם כשיהיה שם משבר יוכלו חברות טובות תמיד להנפיק בה", הסביר לנו פעם בלהט בנקאי השקעות ישראלי שמשתף פעולה עם עמיתיו בוול סטריט. דברי הבנקאי נאמרו לנוכח הבורסה המדשדשת של תל אביב, שגם בימים היפים של נאסד"ק מיעטה לקלוט חברות חדשות.
שוק ההנפקות הישראלי אמנם ידוע כשוק חלש, שמתבסס על מעט קונים ומעט סחורה. ואולם, גם השוק האמריקאי הגדול והמשוכלל בעולם אינו שונה ממנו כנראה בהרבה. הנה, מאז החל המשבר בסוף 2000, יש מעט מאוד גיוסי ההון בבורסות של ארה"ב.
מאז 95', שבה החל שוק הפרים בוול סטריט להמריא, הצטרפו לבורסה האמריקאית כ-20-15 חברות ישראליות מדי שנה. היקף ההנפקות של חברות ישראליות הפך את רשימת הישראליות בוול סטריט לשנייה בגודלה מבין כל המדינות הזרות, אחרי קנדה.
ב-10 החודשים האחרונים השתנתה תמונה זו לחלוטין. מאז ספטמבר 2000 הצליחה רק חברה ישראלית אחת, וריסיטי, להשלים הנפקה ראשונה לציבור בבורסה האמריקאית. כל שאר חברות הטכנולוגיה הישראליות, אשר "שקלו", "תיכננו", או "היו במגעים עם חתמים" לקראת גיוס הון בוול סטריט, כופפו את ראשן.
לא רק החברות הישראליות אינן מנפיקות. סיכום כלל ההנפקות הראשוניות לציבור (IPO) שבוצעו השנה בארה"ב הוא דל ביותר. רק 48 חברות השלימו גיוס הון ראשון מאז תחילת 2001 - חמישית מהיקף ההנפקות שבוצע בוול סטריט בתקופה המקבילה ב-2000.
החולשה בשוק הראשוני בארה"ב ברורה. כשהמניות של חברות ותיקות ובעלות מוניטין נופלות ב-70%, 80% ו-90% ממחיריהן לפני שנה, לאיש אין סבלנות לשמוע על חברות חדשות. מי שמחפש הזדמנויות השקעה אטרקטיוויות, מעדיף לעשות זאת בחברות הידועות והסחירות.
ואולם, אין זה רק המחיר. כשבנקאי השקעות מציגים חברה חדשה ללקוחותיהם, הם תמיד מחפשים איזשהו מרכיב שיווקי להיתלות בו. עם כל החשיבות שיש לתשקיף ולגילוי הנאות - בלי נימוק טוב, בלי קצת "חלום", אין להם סיכוי למכור את ההנפקה וליהנות מעמלת החיתום השמנה. הבנקאים מחפשים תמיד את מה שקרוי בעגה המקצועית: "Equity Story", ה"סיפור", שיעזור להם לדחוף את ההנפקה.
עידן האינטרנט סיפק לבנקאי ההשקעות של וול סטריט שלל "סיפורים" כאלה. חברה א' נמכרה עם סיפור על זירות מסחר חדשניות באינטרנט; חברה ב' שיווקה עם סיפור על טכנולוגייה ייחודית להאצת מהירויות התקשורת; וחברה ג' השקיעה בחברות א' וב', ולכן היא אטרקטיווית משתיהן.
פיצוץ הבועה של מניות האינטרנט והתקשורת שם קץ לאגדות הטכנולוגיה. עכשיו הרבה יותר קשה למצוא את אותן חברות "טובות", חברות עם יכולת צמיחה ויכולת ייצור רווחים, ועוד יותר קשה מזה למכור אותן למשקיעים.
בנקאי ההשקעות הם אנשים שחיים מהבורסה ומתיווך במניות. תפקידם העיקרי הוא למכור מניות. כשיש משבר אמון בבורסה הם מתקשים לשווק מניות, כפי שמתווכי נדל"ן מתקשים בעתות משבר למכור דירות. זה נכון בארה"ב כפי שזה נכון בישראל. לפיכך, אין להתפלא אם שוק ההנפקות של סטריט ישקע בשנתיים הקרובות בתרדמת, ממש כפי שחוסר האמון בבורסה התל אביבית לאחר שנות הגאות של 92'-93' גרם לבצורת הנפקות ארוכה במשך שנים ארוכות.
מספטמבר הצליחה רק חברה ישראלית אחת להשלים הנפקה ראשונה בארה"ב/ החיים ללא IPO
הארץ
21.6.2001 / 8:15