המאבק לפריעת החובות/ האם תשרוד UPC את מסע הרכישות של 2000?

מאת יורם גביזון

אחת העסקות הלא ברורות של דיסקונט השקעות ב-2000 הסוערת היתה עם חברת התקשורת האירופית U.P.C, שהיא שותפתה לבעלות בחברת הכבלים תבל.

דיסקונט השקעות הלוותה 50 מיליון דולר ליו.פי.סי בנובמבר 2000 וקיבלה כבטוחה 23% ממניות חברת הכבלים תבל. מוזר היה לגלות כי UPC שנסחרה במארס 2000 בשווי שוק של 35 מיליארד דולר, לאחר שצירפה את מיקרוסופט כמשקיעה זקוקה להלוואה מחברת השקעות ישראלית זעירה במונחים בינלאומיים.

הדו"חות הכספיים של UPC ל-2000 מבהירים היטב מדוע UPC נדרשה לכסף ובאילו נסיבות הגיעה למצוקת המקורות.

יו"ר UPC שנהג לבקר את הרגולציה בישראל ואיים למשוך את השקעותיו בישראל, כותב עדיין בביטחון רב על הישגיה של חברת הכבלים שאותה הוא מנהל, אבל מבין השורות ניתן לקרוא את החרדה מפני הנטל המימוני הגדול ש-UPC לקחה על עצמה.

שניידר מספר לבעלי המניות ש-UPC ייצבה ב-2000 את האסטרטגיה המשולשת שלה בתחום הקול, הווידיאו ותקשורת הנתונים. הוא מציין שב-2000 הגיעה החברה ל-7.1 מיליון מנויים לשירותי הטלוויזיה בכבלים, על גידול של 118% במספר המנויים לשירותי התקשורת המתקדמים, וכן על הקמת Priority (חטיבת התקשורת החדשה למגזר העסקי).

שניידר מתגאה ב-350 אלף מנויים לשירותי האינטרנט על גבי תשתית הכבלים, ו-474 אלף בתי אב במרכז אירופה, שנהנים משירותי הטלוויזיה בלוויין של החברה.

הוא מפרט את יעדיה האסטרטגיים של החברה לטווח הבינוני - 19 מיליון לקוחות משלמים והגדלה ההכנסה הממוצעת למנוי מ-11 יורו לחודש ל-25 יורו.

סקירת ההנהלה של UPC משתרעת על 46 עמודי כרומו, ורק אחריהם מגיש מארק שנידר לבעלי המניות של UPC את החשבון על תהליך הצמיחה הבולימי של החברה, כלומר את המאזן ואת דו"ח רווח והפסד.

הגידול החד במספר המנויים הביא אמנם להכפלת המחזור ב-2000 למיליארד יורו, אך גם להכפלת ההפסד התפעולי למיליארד יורו. מנהלי חברות של שירותי תקשורת העדיפו ב-2000 לדבר על הרווח לפני פחת הפחתות מימון ומסים (EBITDA).

נוהג זה ניטש בהדרגה, כשהתחוור למנהלי החברות ובעלי מניותיהם כי השקעות בציוד אינם אקט חד פעמי, ושהלוואות יש להחזיר. ואולם, גם בעלי מניות UPC שדבקים בנתוני ה-EBITDA, לא ימצאו נחמה. ההפסד התפעולי לפני פחת והפחתות עלה מ-120 מיליון יורו ב-99' ל-363 מיליון יורו ב-2000.

המאזן של UPC והביאורים לו מגלים כיצד הצליחה UPC להכפיל את הכנסותיה. החברה השקיעה 3.7 מיליארד יורו במזומן ב-2000 ו-2.9 מיליארד יורו במזומן ב-99'. ההשקעות מימנו בעיקר את מסע הרכישות של חברות כבלים לכל אורכה ורוחבה של אירופה.

כיום, לאחר שהמניה צללה לשפל של 2.7 יורו אמש מרום של 79 יורו במארס 2000, יכולים בעלי המניות של UPC להצטער על השימוש הנדיב של מארק שנידר במזומן. UPC רכשה חברות ב-1.6 מיליארד יורו במזומן (נטו לא כולל המזומן שהיה בקפות החברות שנרכשו), וזאת לאחר שהשקיעה 1.9 מיליארד יורו במזומן ברכישת חברות.

מול הר ההלוואות שלקח מארק שנידר לממן רכישת חברות מהונגריה עד מאלטה ומהולנד עד סלובקיה, ניצב כעת בצד הנכסים מוניטין בסכום של 5.1 מיליארד יורו.

מוניטין זה אמור לשקף את ההנאה הכלכלית שצפויה ל-UPC מהרכישות שביצעה, אבל לנוכח הירידה החדה במחירי חברות כבלים אפשר לתהות אם החברה ובעלי מניותיה יזכו אי פעם לממש ולו מחצית מהמזומנים שהשקיעו בנכסים הלא מוחשיים של חברות הכבלים שרכשו.

סביר יותר להניח ש-UPC תתקשה לשרוד לנוכח מצבת החובות שלה. אם תשרוד החברה צפויים בעלי מניותיה לדילול מסיוויו, שכן מצוקתה של החברה אילצה אותה להנפיק בדצמבר 2000 מניות בכורה צוברות דיווידנד שנתי של 8% שדיללו את אחזקתם של בעלי המניות ב-30%.