פרשת קרן הגידור ש"נעלמה": המשקיעים טרם קיבלו את כספם - כ-400 מיליון דולר; מכתב התאבדות שכתב עובד החברה מדווח על הונאה

התפתחויות חדשות בנושא קרן הגידור שנעלמה - Bayou Group - אינן מבשרות טובות למשקיעים. חברת הגידור, שניהלה כ-400 מיליון דולר בארבע קרנות, נעלמה מאז הודיעה על סגירתה. בהודעת הסגירה הבטיחה החברה להחזיר למשקיעים את כספם עד ה-15 באוגוסט, אך עד כה לא הצליחו המשקיעים לקבל כסף זה בחזרה. בנוסף, משרדי החברה בסטמפורד, קונטיקט, עומדים ריקים, והמחאות שניתנו למשקיעים לא ניתנות לפדיון. אף אחד ממנהלי החברה לא ניתן להשגה. גם עורך הדין של החברה וחברת ראיית החשבון של הקרן אינם ניתנים להשגה.



חוקרים מטעם רגולטור הבנקאות של קונטיקט, משרד התובע הכללי והבולשת הפדרלית, החלו לחקור את הנושא, אך עד כה לא מסרו כל תגובה לגבי התקדמות החקירה.



ממצאים חדשים שפורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל" מראים על קשרים הדוקים בין חברת ראיית החשבון של החברה, ריצ'מונד-פיירפילד אסושיאייטס. סמנכ"ל הכספים של באיו גרופ, דן מרינו, היה אחד מסוכני ריצ'מונד-פיירפילד, קשר המעלה ספקות לגבי אמינות הדו"חות הכספיים שהגישה חברת הקרנות.



העיתון "סטמפורד אדבוקאט" דיווח ביום שישי כי משטרת סטמפורד הגיעה למשרדי החברה בתגובה לשיחת חירום ב-16 באוגוסט. המשטרה הוזעקה לאחר שמבקר מצא מכתב התאבדות על שולחנו של אחד מעובדי החברה. מכתב ההתאבדות הזכיר הונאה בחברה. כותב המכתב נמצא ונלקח להערכה פסיכיאטרית.



בראש חברת באיו עומד סמואל ישראל ה-3, שהקים את באיו סקיוריטיז ב-1996 ביחד עם אדם נוסף בשם ג'יימס ג'י. מארקס. לדברי "וול סטריט ג'ורנל", אין אף אחד בנמצא בביתו של ישראל, אך על הדלת מודבקת הודעה בכתב יד בה נאמר: "לכל הנוגעים בדבר - אנא המתינו בסבלנות. באיו לא פשטה את הרגל. הרשויות המתאימות ייצרו עמכם קשר. אני מנוע ממסירת מידע כרגע, אך מתכוון לעשות זאת במהירות האפשרית".



החברה רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 9.8% מאז 1997, כאשר ב-2004 נרשמה תשואה של 2% בלבד, לעומת 2003 בה נרשמה תשואה של 31%. לפי מסמכים שהוגשו לרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC), באיו הקימה 4 קרנות גידור בינואר 2003 וקיוותה לגייס יותר מ-250 מיליון דולר ממשקיעים אמידים. סכום ההשקעה ההתחלתי בכל קרן היה 250 אלף דולר. שמות הקרנות היו באיו סופרפאנד, באיו נו לוורג', באיו אפיליאייטס ובאיו אקרדיטד פאנד.



החקירה הנוכחית נגד באיו אינה הראשונה - ב-2003 עמד למשפט לאחר ששניים מעובדיו טענו כי ישראל ביצע משיכות כספים בלתי מוסברות. טענת העובדים - אב ובנו שהיו אחראים על ספרי החשבונות של החברה - היתה כי ניסיונותיהם לקבל הסבר למשיכות הכספים הבלתי מוסברות לא נענו, ולבסוף הם פוטרו. השופט במקרה העביר את המקרה לבוררות ודחה את התביעה.