איתן רף: בגלל כמה ברוקרים בתל אביב פוגעים ב-5,000 עובדים בארץ

יו"ר בנק לאומי איתן רף נזעק. התקשורת, לטענתו, שוב עושה לבנקים הגדולים עוול לא קטן. היא מציגה אותם כמנצחים הגדולים של הקרב על עמלות ההפצה, בעוד לפי הבנתו המצב הפוך לגמרי. על פי הצעת האוצר, יגבו הבנקים עמלות הפצה בשלושה מסלולים. בעבור קרנות נאמנות שקליות יגבו הבנקים עמלת הפצה בגובה של 0.25% בעבור קרנות מנייתיות 0.8%, ובעבור כל הקרנות האחרות יגבו הבנקים עמלת הפצה בגובה של 0.4%.



לטענת רף, על בסיס שלושת המסלולים האלו, ובהינתן התפלגות קרנות הנאמנות הקיימת כיום בשוק, עמלת ההפצה הממוצעת שיגבו הבנקים מהברוקרים הפרטיים תהיה 0.38% בלבד. "בלבד", משום שלדברי רף דמי הניהול הממוצעים על קרנות נאמנות כיום הם 1.23%, כך שעמלת ההפצה שיגבו הבנקים מדמי הניהול היא 31%.



לטענת רף, עמלת הפצה בגובה 31% מדמי הניהול של הברוקרים היא מספר נמוך, נמוך מדי אפילו. לטענתו, בעולם מקובל כי היצרן (קרי, הברוקר הפרטי) והמפיץ (קרי, הבנקים) חולקים את דמי הניהול ביחס של 30% ליצרן ו-70% למפיץ. "איני מבין מה קורה כאן. איך אצלנו עושים הפוך", אמר רף. לדבריו, הבנקים מוכנים להתפשר על עמלת ההפצה, ולהעמיד אותה על 62% מדמי הניהול שמקבלים הברוקרים - בדיוק כפול מדמי הניהול המוצעים על ידי האוצר.



לטענת רף, "נתנו לנו להבין שעמלת ההפצה תהיה 0.45%-0.40%, והיו אפילו דיונים על 0.5%, אבל האוצר לא הסכים לזה. בגלל כמה ברוקרים שיושבים בתל אביב הולכים לפגוע ב-5,000 עובדים ויועצי השקעות של כל הבנקים בארץ. אם תיקח קרן מנייתית שדמי הניהול עליה הם 2.7%, על פי הצעת האוצר הם ישלמו לנו 0.8% בלבד. אם תיקח סכום של 100 מיליון שקל, יוצא שעוד 19 מיליון שקל עוברים ישר לכיס של הברוקרים הפרטיים בלי שהם יצטרכו להוסיף אפילו עובד אחד". רף אומר כי הנזק המצטבר לכל מערכת הבנקאות מטיוטת עמלות ההפצה של האוצר הוא כמה מאות מיליוני שקלים.



לנוכח הטענות של ראשי הבנקים הגדולים, התכנסו אתמול ראשי בנק הפועלים ובנק לאומי למה שהוגדר על ידיהם כ"דיון חירום בשחיקה במספרי עמלות ההפצה כפי שהם באו לידי ביטוי בתקשורת". להערכת הבנקים, מספרים אלו משקפים ירידה של יותר מ-40% שעליהם דובר בדיונים עם שר האוצר הקודם חברי ועדת בכר וחברי ועדת הכספים. נקבע שהדיון יהיה במשרדי בנק הפועלים, בעוד ראשי יתר הבנקים כלל לא הוזמנו לדיון. ולא במקרה: בנייר עמדה שהוציאו אתמול ארבעת הבנקים המגדירים עצמם "מתעוררים" - המזרחי, הבינלאומי, אגוד וירושלים - נאמר: "אם אמנם רוצים לקדם את התחרות במערכת הבנקאות ולשפר את מצבו של הצרכן, חייבים לקבוע עמלת הפצת אחידה שתושת על כל יצרן שיבקש לחתום על הסכם הפצה".



בבנקים המתעוררים טוענים, כי רק כך יישמרו האינטרסים של כלל לקוחות מערכת הבנקאות, ובמקביל לא ייפגעו הבנקים מחוללי התחרות. לטענתם, כל מנגנון אחר יגביר את שליטתם של הבנקים הגדולים בשוק ובלקוחות, וישפר לא את מצב הצרכן, אלא את מצבם של הדואופול מזה והיצרנים מזה.



מנכ"ל בנק אגוד דב קוטלר אמר אתמול: "אני מוטרד מאוד. לא מ-31% או יותר, אלא מהאפס שאני אקבל. חוק הייעוץ מחייב אותי למכור קרן איכותית. כתוצאה מזה, ברוקרים פרטיים יחתמו על הסכם הפצה עם הבנקים הגדולים שמחזיקים ב-80% מהמערכת ויותר, והם לא יחתמו עם בנקים קטנים כמונו, כך שלא יהיה תשלום עמלת הפצה לבנק אגוד.



כתוצאה מכך הדיון הוא בכלל לא במקום הנכון. הבנקים הגדולים יקבלו תוספת משמעותית להכנסות שלהם, ואילו הבנקים הקטנים לא יקבלו דבר. אפס. בסוף היום נקבל שוב ייעוץ מוטה ללקוחות, אם ההחלטה על עמלת הפצה לא תהיה אחידה".



רף הגיב על הטענות האלו ואמר: "כל הזמן אומרים לנו 'לכו ותתחרו'. אז גם כאן אני רוצה שתהיה תחרות, וכל בנק יקבע עמלות הפצה מול הברוקרים הפרטיים". קוטלר אמר בתגובה, כי "השוק עדיין לא מאוזן, הרגולטור צריך לחכות שנתיים-שלוש ולבחון את מצב השוק, האם יש חלוקה נכונה בין היצרנים למפיצים - ואז לקבל החלטות האם לתת לכוחות השוק לפעול לבד".