דו"ח מבקר המדינה: זיהומי קרקע ומים שנגרמו על ידי מפעלי תע"ש אינם מטופלים לאורך שנים

מדינת ישראל מזניחה את הטיפול במשאבי קרקע ומים שזוהמו ואינה נערכת לטיפול בהם, גם שנים רבות לאחר שהצטברו נתונים המעידים על חומרת הזיהום, ועל כך שהוא מוסיף להתפשט ומהווה סיכון בריאותי. זאת המסקנה העולה מדו"ח מבקר המדינה בעקבות בדיקת הטיפול בזיהומי קרקע ומים שנוצרו במהלך השנים על ידי מפעלי התעשייה הבטחונית (תע"ש).



תע"ש פעלה בתחילה כיחידת סמך של משרד הביטחון, אבל לפני חמש עשרה שנים הפכה לחברה ממשלתית. בשנים האחרונות היא פינתה מתחמים רבים בהם פעלה, ובכמה מהם התגלה זיהום חמור של קרקע ומי תהום. כמו כן התגלה זיהום המוסיף להתפשט של מי תהום, שמקורו במפעלים הקיימים של תע"ש ברמת השרון.



במתחם שתע"ש פינתה ליד שכונת נוף ים בהרצליה, קיים זיהום קרקע שלא טופל עד היום. מינהל מקרקעי ישראל שייעד את השטח לתוכנית בנייה גדולה עדיין לא הוציא מכרז לטיהור הקרקע בגלל היעדר תקציב. כך נותר במקום סיכון סביבתי, ולא נוצלה אפשרות להפיק מהמקום רווח ניכר למדינה באמצעות תוכניות הבנייה.



במקרה של רמת השרון התגלה זיהום במי תהום כבר לפני 17 שנה ונסגרו ארבע בארות מי שתייה. מומחים שערכו אז בדיקות העריכו שמקור הזיהום הוא במפעלי תע"ש.



אולם נציבות המים, המשרד לאיכות הסביבה ועיריית רמת השרון לא פעלו לטענת המבקר בתקיפות מספקת כדי לעצור את התפשטות הזיהום או לטפל בו. תוכנית לסקר מי תהום שהגישה הנציבות לתע"ש לא מומשה. רק לאחר תביעה משפטית שהגישו תושבי העיר נגד התעשייה הצבאית לפני שש שנים, הודיע היועץ המשפטי לממשלה על עריכת סקר לבדיקת הזיהום והשיטות לטפל בו.



גם ביצועו של סקר זה התעכב במשך שלוש שנים. לאחר שהחל, נוצר עיכוב נוסף בעקבות סירובם של מנהלי תע"ש לאפשר לחוקרים להיכנס למפעלים, בטענה שמטרת הסקר היא להטיל על תע"ש בלבד את האחריות לבעיות הזיהום. בסופו של דבר הסכימו מנהלי התעשייה הצבאית שהחוקרים ייכנסו, והחל ביצוע הסקר.



הדוחו"ת הראשונים של עורכי הסקר מלמדים על התפשטות נרחבת של זיהום מאיזור תע"ש אל סביבות העיר רמת השרון ולכיוון הרצליה. עורכי הסקר גם גילו מקורות נוספים של זיהום מסביב לרמת השרון. בנוסף, הסקר גילה שיש זיהום נרחב של החומר פרכלורט ששימש לייצור דלק למטוסים.



עיריית רמת השרון החלה לפעול בשנים האחרונות לטיפול בזיהום. בעיר יש כיום כמה מתקנים לטיהור מי תהום שהוצבו בבארות, והצעד החשוב ביותר של העירייה בעניין זה היה חיבור מערכת המים המקומית אל המערכת הארצית, שאיפשרה אספקת מים ממקור אחר שאינו מזוהם.



מבקר המדינה מציין שהגורמים הממשלתיים שעסקו בעניין ניהלו ויכוחים בלתי פוסקים והטילו את האחריות זה על זה, במקום להוציא תוכנית פעולה לטיפול בזיהום. במצב זה נגרמה פגיעה לציבור ועלות השיקום הלכה וגדלה בגלל ההתפשטות הנמשכת של הזיהום. המבקר מציין במיוחד את המחלוקות הבלתי פוסקות בין המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים, שרבים ביניהם על הסמכויות.



מקרה אחר שבדק המבקר הוא זיהום מי התהום החמור באיזור תל אביב, שגם הוא נגרם בין השאר על ידי מפעל "מגן" של תע"ש, שפעל על גבול תל אביב וגבעתיים. המעקב אחר זיהום זה נמשך גם כיום, ומתברר שמדובר בין השאר בהתפשטות של גזים רעילים אל הקרקע וממנה אל מבנים תת קרקעיים ועצים בגינות עירוניות.



טיהור המתחם התארך ונמשך כמה שנים, אחרי שלא הושגו התקציבים הדרושים ונמשכו מחלוקות בין המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים בקשר לאופן הטיפול במקום. ביולי 2000 התחייב מינהל מקרקעי ישראל לכסות את הקרקע ביריעות כדי למנוע חלחול הזיהום למי התהום בעקבות גשמי החורף. המינהל לא פעל כפי שהבטיח, והשטח כוסה רק לאחר שמרבית החומרים המזהמים כבר חילחלו למי התהום. סקרים של נציבות המים שנערכו בשנתיים האחרונות מוכיחים שזיהום זה מוסיף כל הזמן להתפשטי ומשחית עוד מי תהום.



כיום מנהלת חברה אמריקאית עבודה שמטרתה הערכת הסיכונים למי התהום והקרקע באזור מפעל מגן ומוקדי זיהום נוספים באזור גוש דן. החברה אמורה להמליץ לנציבות על הדרכים לטפל בזיהום ולמנוע את המשך התפשטותו.