עיריית הרצליה לביהמ"ש: על אלי לנדאו ומוטי זיסר לפצות אותנו אם תתקבל תביעת אלמוג התכלת בעניין המרינה בהרצליה

עיריית הרצליה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהרצליה וחברי הוועדה - בהם ראש העירייה יעל גרמן - הגישו היום לביהמ"ש המחוזי בירושלים את כתב הגנתם בתביעה שהוגשה כנגדם לפני כ-6 חודשים ע"י השותפות אלמוג התכלת בסך 35 מיליון שקל.

כמו כן, הגישו הנתבעים בקשה לסלק את התביעה האישית כנגדם בהיותם אנשי ציבור, ובעקבות החלטה של העירייה לשאת בכל חבות שתוטל עליהם בעקבות תפקידם הציבורי. בנוסף, הגישו הנתבעים לביהמ"ש הודעת צד ג' לראש העירייה לשעבר אלי לנדאו ולאיש העסקים ויזם המרינה מוטי זיסר ולחברות שבשליטתו, בה הם טוענים כי אם ביהמ"ש יכריע בדבר חבותם בתביעה - יהיה על לנדאו וזיסר לשאת בחבות כספית זו, שכן עליהם מוטלת האחריות לנזקים שנגרמו לשותפות.

כזכור, הגישה השותפות המוגבלת אלמוג התכלת - הכוללת בין היתר את מלונות ים סוף , אור ים ושיכון עובדים - את התביעה בטענה כי מצגי השווא שהציגו לה הנתבעים גרמו לה לרכוש את זכויות החכירה להקמת מגדלי דירות נופש במרינה בהרצליה.

תחילת הסיפור במכרז שפירסמו מינהל מקרקעי ישראל, עיריית הרצליה והחברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה, להקמת מרינה בהרצליה. על פי תנאי המכרז, נטלו על עצמם משקיעים פרטיים את עלויות ההקמה של המרינה בתמורה לזכויות בנייה שיינתנו להם בפרויקט.

לאחר שכבר החלה הבנייה באתר, עתרה החברה להגנת הטבע כנגד השימוש בדירות שנבנו במתחם כדירות מגורים, בטענה שהשטח סביב המרינה מיועד למטרות נופש ותיירות, ושאין להתיר בו בנייה למגורים. ביהמ"ש המחוזי קיבל את העתירה וקבע כי יש לצרף דירות שנבנו למאגר הדירות להשכרה, כדי שימלאו את ייעודן התיירותי.

אלמוג התכלת טענה בתביעתה כי רק לאחר אישור התב"ע (תוכנית בניין ערים) לפרויקט - למעלה משנתיים מאז נחתם חוזה חכירה בינה לבין המינהל, ולמעלה משנה לאחר החלטת הוועדה המקומית לתת לה היתר בנייה, ולאחר שהחלה בבנייה בפועל - העלו הנתבעים לראשונה טענות לפיהן דירות הנופש הנבנות בפרויקט כפופות כולן לחובת השכרה מלונאית. לטענת אלמוג, חובת השכרה לא נכללה מעולם בתוכניות בניין העיר הרלוונטיות או בהסכמים הרלוונטיים, ואף לא הוצגה בפני התובעת מעולם. זאת, למרות שכל הנתבעים היו צדדים מעורבים בהיסטוריה התכנונית וההסכמית שליוותה את הפרויקט מראשיתו, וחלקם אף נתנו את האישורים הרלוונטיים.

אלמוג התכלת טענה כי השינוי בעמדת הרשויות העירוניות בעיר ביחס לפרויקט המרינה היה סמוך למועד החילופין בעיריית הרצליה בבחירות האחרונות, ונבע מאינטרסים פוליטיים ואישיים של יעל גרמן, המכהנת כיום כראש עיריית הרצליה ויו"ר הוועדה המקומית.

בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים (לא כולם, רק חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהרצליה), באמצעות עוה"ד ליאור כץ, רענן הר זהב וזאב זייסמן, הם טוענים כי התביעה כנגדם היא טורדנית וקנטרנית וכי יש לסלקה על הסף. עוד טוענים הנתבעים כי אין בינם לבין התובעת כל יריבות, וכי התובעת נמנעה מלצרף את יריביה האמיתיים - אלי לנדאו, ראש העיריה לשעבר, ויזם פרויקט המרינה, מוטי זיסר, לתביעה.

לעניין הטענות לגופן, מכחישים הנתבעים את טענות התובעת כי הם שינו את עמדתם ביחס לפרויקט המרינה בעקבות חילופי השלטון בעירייה. לטענתם, תוכניות בניין הערים למתחם נועדו מראשיתן לאפשר בנייה על החוף שייעודה מלונאות ותיירות בלבד, ונקבע בהן במפורש איסור על בנייה למגורים רגילים.

הנתבעים מכחישים כי עניין חובת ההשכרה לא עלה מעולם. לטענתם, הדבר עולה מהאופי המלונאי-תיירותי של הפרויקט ומהתוכניות שלו. נוסף לכך, נציגי הוועדה המקומית הבהירו בדיונים על המרינה כי "לא ייבנו דירות רגילות", והתובעת החליטה לעצום את עיניה מלראות הגבלה זו.

כאמור, בנוסף לכתב ההגנה הגישו הנתבעים בקשה לסילוק על הסף של התביעה, בטענה כי תביעתם באופן אישי נבעה אך בשל היותם חברים בגופים העירוניים בתקופה הרלוונטית, בה - טוענים התובעים - שינתה העירייה את עמדתה בנושא דירות הנופש.

הנתבעים טוענים כי הם פעלו מכוח שליחותם הציבורית ותפקידם, ולא באופן אישי, וכן כי ממילא הגופים העירוניים השונים החליטו כי אם תוטל על חבריהם אחריות אישית - הם יישאו בחבות זו במלואה - כך שלמעשה צירופם לכתב התביעה מיותר.

כמו כן, שלחו הנתבעים הודעות צד ג' לאלי לנדאו ולמוטי זיסר ולחברות שבבעלותו, בטענה כי במידה שביהמ"ש יפסוק בתביעה כנגד הנתבעים - אזי על השניים לשפות אותם בכל סכום שייפסק כנגדם.

לטענתם, כל מצגי השווא שהוצגו כביכול - בהם המצגים לפיהם מדובר בבניית דירות נופש הפטורות ממגבלות כלשהן וכי המגורים במרינה לא נאסרו - הוצגו להם ע"י קבוצתו של זיסר וע"י אלי לנדאו. הנתבעים טוענים כי זיסר ולנדאו הם אלו שהטעו את התובעת, ולפיכך מבקשים כי ביהמ"ש ישית עליהם כל סכום שייפסק. (ת.א 3030/01)