הרצוג: נצמצם משך ההמתנה לדיור ציבורי ונמצא פתרונות הולמים עבור הזכאים

מצב הדיור הציבורי בישראל בכי רע: מספר הדירות הולך ומצטמצם, לא נעשית כלל בנייה חדשה, ומספר האזרחים שאין ביכולתם לממן למשפחתם קורת גג הולך ועולה.



במשרדי הממשלה טוענים כי לאורך השנים העדיפו שרי השיכון להשקיע יותר בפיתוח ההתנחלויות ולקצץ בתקציבים שיועדו לשכבות החלשות. ישראל שוורץ, סמנכ"ל בכיר לאכלוס במשרד השיכון, אומר: "תקציב דירות הנ"ר (נכסי רכישה) המיועדות לציבור הנכים קוצץ בכ-70% בארבע השנים האחרונות, מ-100 מיליון שקל ל-30 מיליון. לאנשים שהיו אז בראש הפירמידה היה קל יותר לקצץ ולפגוע באוכלוסיות החלשות מאשר במקומות אחרים, כי האוכלוסיות החלשות לא תורגמו לקולות, הן לא היו קהל היעד שלהם".



בארגונים החברתיים חוששים כי מדינת ישראל תסיר מעצמה את האחריות לפתרונות דיור לאוכלוסיות חלשות. לטענתם, הדיור הציבורי הוא הפתרון הזמין והטוב ביותר כיום. אלכס טנצר, יו"ר התנועה נגד שחיתות בחברה הישראלית, אומר: "ניתן לראות את הצמצום במספר הדירות הציבוריות ואת העלייה החדה במספר המבקשים אותו. משרד השיכון לא מספק פתרונות מספקים בדיור הציבורי, וכך במקום להתמודד עם המספר הרב של הזכאים על ידי בנייה של מקבצי דיור או רכישת בנייני מגורים עבור הזכאים, החליטו במשרד השיכון להקשיח את הקריטריונים לזכאות, וכך מצאו לעצמם דרך לצמצם את המספרים. הפתרון של דיור ציבורי אמנם אינו הפתרון היחיד, אך הוא הפתרון הזמין הטוב ביותר כיום".



כ-2,400 משפחות, המוגדרות כזכאיות על ידי משרד השיכון, מחכות כיום בתור לדירה במסגרת הדיור הציבורי. יותר מ-50 אלף משפחות עולים מחכות לדירה דומה דרך משרד הקליטה. בעוד שזמן ההמתנה הממוצע לדירה באזור המרכז דרך משרד השיכון הוא חמש שנים, "ישנם עולים שלעולם לא יזכו לראות מבפנים דירה בדיור הציבורי", אומר שוורץ. לדבריו, התור הארוך לא מאפשר מציאת פתרונות לכולם, אלא אם יוגדל מאגר הדירות.



שוורץ אמר: "עד שנות ה-70 נבנו בשיא כ-250 אלף דירות לשיכון עולים, כי המדינה קלטה עלייה והיתה זקוקה להם. מאז, יש כל הזמן ביקורת על היעילות הכלכלית של הדיור הציבורי. עם זאת אין שום תחליף לדיור הציבורי". לדבריו, מכירת 18 אלף הדירות הציבוריות במבצע המכר האחרון הכניסה מיליונים לכיס הסוכנות בשל מחויבות המדינה אליה, והוציא מידי משרד השיכון כסף למטרת פתרונות דיור.



הרפורמה החדשה לדיור הציבורי שמובילים שר השיכון, יצחק הרצוג, וסגנו, אלי בן מנחם, מנסה לתת מענה לבעיות השונות, אך רבים מטילים ספק באפשרות שהיא תצמצם משמעותית את הבעיה. במסגרת הרפורמה יוגדל הסיוע בשכר הדירה לכ-1,800 שקל בחודש עבור כל משפחה זכאית. מרבית המשפחות הזכאיות לסיוע בשכר דירה מקבלות כיום כ-100 דולר. בנוסף, המשפחה תוכל לשכור דירה בכל מקום שתרצה, על פי ההיצע בשוק החופשי, ומשרד השיכון ישלם את שכר הדירה לתקופה של 10 שנים.



בנוסף, במסגרת הרפורמה משרד השיכון ייצא במבצע למכירת מלאי דירות הדיור הציבורי שברשותו. לפי הרפורמה, כל משפחה בעלת שני ילדים, שבארבע השנים האחרונות איכלסה דירה ציבורית בפריפריה או שבשש השנים האחרונות איכלסה דירה במרכז - תקבל הנחה של 85% בקניית הדירה. בעבר משפחה כזו היתה נאלצת להמתין כ-26 שנה עבור הנחה מסוג זה.



"שני העוגנים הללו", אומר הרצוג, "יביאו לירידה בזמן ההמתנה של הזכאים לדיור הציבורי הקיים, ולמציאת פתרונות דיור כמו שכר דירה, שיעלו למדינה פחות ויאפשרו לזכאים להתגורר בדירות טובות יותר. למעשה, זו מתכונת לצמצום משך ההמתנה לדירה בדיור הציבורי ולמציאת פתרונות דיור הולמים עבור זכאים שיש ביכולתם לרכוש דירה בדיור הציבורי".