ביהמ"ש העליון: אין מקום לאשר תביעות ייצוגיות נגד המדינה על בסיס התקנות הקיימות

החלטת ביהמ"ש העליון מהיום בהרכב של 9 שופטים קובעת למעשה כי לא ניתן להגיש עוד תובענות ייצוגיות על סמך תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי.



תקנה זו שימשה בעשור האחרון להגשת תביעות ייצוגיות כנגד המדינה, וכיום, על פי הערכה, עדיין תלויות ועומדות עשרות תביעות שכאלה בשווי מוערך של מאות מיליוני שקלים, בין היתר ערעורים על תביעות שאושרו כייצוגיות בביהמ"ש העליון.



החלטת ביהמ"ש העליון ניתנה פה אחד, בתמיכת כול השופטים, לרבות הנשיא אהרון ברק שהיה בדעת מיעוט בערעור וצידד בקביעה כי ניתן להגיש תביעות ייצוגיות מכוח התקנה. הסיבה להצטרפות כול השופטים לעמדתה של דורית בייניש נעוצה בהליכי החקיקה המתקדמים של חוק התובענות הייצוגיות. השופטים החליטו כי לעת עתה אין מקום להתערב ולקבוע הסדר שיפוטי ויש להעדיף להמתין להשלמת החקיקה.



ובכל זאת לפסק הדין חשיבות גדולה - על אף דחיית הדיון הנוסף. האמירה הברורה של בייניש בפסק הדין, לפיה יש בהחלט מקום לאפשר הגשת תביעות ייצוגיות כנגד המדינה. "סבורה אני", כתבה בייניש, כי אכן ראוי לפתח בשיטתנו 'מסלול הגנה נוסף' על זכויות האדם והאזרח, באמצעות הכלי של תובענה ייצוגית כנגד רשויות המדינה".



השופטים בפסק הדין מעודדים את המחוקק לעשות את דברו מהר וביעילות. בייניש שכתבה את ההחלטה אומרת במפורש כי "לאור הליכי החקיקה רואים אנו לנהוג באיפוק ולהמתין לדברו של המחוקק בתקווה כי החקיקה הרלוונטית תקודם במהירות וביעילות".



כמו כן בייניש מציינת כי יתכן ובמקרה בו תהליך החקיקה לא יקודם יהיה מקום לשוב ולבחון האם ניתן לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות באמצעות התקנה על דרך הפרשנות.



הבעיה המרכזית של החלטת ביהמ"ש העליון הינה אותן תביעות תלויות ועומדות, אשר כעת ככל הנראה ימחקו, וכן יש סבירות גבוה שלא יוגשו עוד, בין בשל התיישנות ובין בשל חוסר מוטיווציה של עורכי הדין שניהלו הליכים ארוכים עד כה.



עורך-הדין אורי מקובסקי ממשרד מקובסקי-הרפז, אמר כי "זהו יום עצוב לאזרח הקטן ושמח לפירמות הגדולות. בעקבות פסק-הדין, עשרות תביעות, שסכומן המצרפי מאות מליוני שקלים, תרדנה לטמיון, מבלי שהעילות שבבסיסן תתבררנה. הממשלה, שאמורה לקדם את הצעת החוק הממשלתית, היא בבחינת חתול השומר על שמנת, משום שתביעות ייצוגיות נגדה אינן לרוחה".



ח"כ חן אמר היום כי "זהו פסק הדין שציפיתי לו ואני מברך על ההבהרה החד משמעית שנתן ביהמ"ש העליון, לגבי הצורך באפשרות לתבוע את רשויות השלטון. אני מסכים עם הקביעה כי תקנה 29 אינה נותנת מענה לשאלות הרבות שמתעוררות ושאין ספק שהחקיקה תקודם במהירות המקסימלית האפשרית על ידי ועל ידי הכנסת". לעניין החשש כי תביעות רבות תתיישנה אמר רשף: "אין לי ספק שבחוק החדש יהיה סעיף שיכיל הוראת מעבר, ולהערכתי כמעט בטוח שכל תביעה שלא התיישנה תוכל להיות מוגשת על פי החוק החדש".



עו"ד אהרון פולק ממשרד עמית פולק מטלון שמשרדו מנהל מספר תביעות ייצוגיות שהוגשו על סמך תקנה 29 מרביתם כנגד רשויות המדינה אמר היום כי כל מי שעיניו בראשו, יכול לומר כי הרטוריקה של פסק הדין היא ליברלית, אולם התוצאה היא שמרנית מאין כמוהה, ומסיגה אחורה את המשפט הישראלי - הנחשב בעיני רבים כמשפט ליברלי ומתקדם.