שושלות היוחסין התעשייתיות שנוצרו בענף ההיי-טק הישראלי מאז סוף שנות ה-80 השפיעו על עתיד העובדים בענף

מאת צורי דאר ועודד חרמוני



רשת חברתית-עסקית (נטוורקינג) היא מלת המפתח בעולם ההיי-טק. פעמים רבות אדם בעל כישורים של רישות חברתי יצליח יותר מאשר אדם בעל יכולת מדהימה של פיתוח טכנולוגי. הרשת החברתית של יזם יכולה לקבוע אם יצליח לגייס כסף או לא, ואם ימצא אנשים טובים לחברה שלו. מהנדס טוב ללא חברים יתקשה יותר למצוא עבודה מאשר מהנדס עם חברים, במיוחד בשנה האחרונה שבה חזרו לפעול בחברות ההיי-טק מנגנוני איתור כוח אדם מסוג "חבר מביא חבר".



הבסיס לרשתות החברתיות בהיי-טק הוא המוצא - אילן היוחסין של העובד-יזם-משקיע; בדיוק כמו אילנות היוחסין המשפחתיים, אלה התלויים ברוב הדר בסלון של הסבתא ומהווים ראיה שפלוני הוא ס"ט (ספרדי טהור) - דור 25 בצפת.







יזמי היי-טק למדו מזמן להבליט בראיונות לעיתונות את שורשיהם כמנהלי שיווק בקומברס, או כמנהלי פרויקטים באי סי איי. לכולם נוח לספר על הימים שינקו תורה מיהודה זיסאפל בלננט, על הבוס הנערץ גיורא ירון בנשיונל סמיקונדקטורס ואף מתרפקים בגעגוע על הימים שבהם גנבו סוסים עם גיל שוייד בממר"ם.



מחקר שנערך בשנתיים האחרונות על ידי קבוצות חוקרים בראשות ד"ר שמואל אליס ראש החוג לניהול באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' ישראל דרורי ראש תכנית MBA לניהול משאבי אנוש וייעוץ ארגוני במכללה למינהל, מגלה כמה שורשי אילנות היוחסין הללו חשובים לבניית תעשיית ההיי-טק הישראלית. עורכי המחקר גילו כי מאז סוף שנות ה-80 נוצרו בענף ההיי-טק הישראלי שושלות יוחסין תעשייתיות שיש להן השפעה לא מעטה על עתידם של העובדים בענף. מי שהחל באחת משושלות היוחסין יש לו סיכוי שונה ממהנדס שבא משושלת אחרת למצוא עבודה או להקים חברה ולמצוא לה מימון.



את המחקר יציגו מחר דרורי ואליס במפגש "ראשים חושבים" שייערך באוניברסיטת תל אביב ויעסוק בהתפתחות ההיי-טק בישראל. מפגשי ראשים חושבים נערכים מזה כשנתיים בבית הספר לניהול היי-טק באוניברסיטת תל אביב, ומפגישים בין בכירי האקדמיה בתחומי הניהול והכלכלה לבכירי המנהלים בישראל. במפגש הקרוב צפויים להשתתף כ-30 מנהלים בכירים בהם אבי גבאי, זהר זיסאפל, יורם בליזובסקי, אשר בהרב, עמוס שפירא ואלי רייפמן.







במחקר שהתחיל ב-2002, נעשה ניסיון לבחון מה השפיע על התפתחותה של תעשיית היי-טק משגשגת דווקא במקום כישראל. "ניסינו להבין איך זה שמדינת ישראל הקטנה נמצאת במקום שלישי לאחר ארה"ב וקנדה מבחינת חברות בנאסד"ק", אומר אליס. במסגרת המחקר שבו היו מעורבות גם המחלקה לפיסיקה באוניברסיטה העברית והפקולטה להנדסת חשמל בתל אביב, פותח מודל גנאולוגי (שושלתי) שבחן את הקשרים בין מאות החברות המרכיבות את מגזר התקשורת בענף ההיי-טק בישראל.



המודל ההעלה כי לתעשיית התקשורת בהיי-טק הישראלי יש למעשה חמישה אבות מייסדים: החברות אי.סי. איי, תדיראן, טלרד, קבוצת רד וקומברס. מכל אחת מחברות אלה נבטו עשרות רבות של חברות סטארט-אפ ויזמויות, שבנו דור אחר דור את תעשיית התקשורת המקומית.



לדברי אליס, לכל אחד מהאבות המייסדים מאפיין משלו ותרומה נפרדת למשק. "בתדיראן, למשל, היה משבר קשה בשנות ה-80 ועובדים רבים פוטרו. כתוצאה מ'המפץ הגדול' בתדיראן לאנשים לא היתה ברירה והם הקימו חברות היי-טק משלהם. באי.סי.איי, לדוגמה, היתה יזמות פנימית רבה בתקופות הטובות, ועם התפוצצות הבועה גם שם היו פיטורים. זה היה 'מפץ קטן' שלא חיסל את החברה, אבל גם הוא עודד עובדים להוציא את הרוח היזמית החוצה".



אליס מאמין כי מבחינת ענף ההיי-טק, אין דבר טוב מאירועי משבר גדולים בחברות מרכזיות בעלות חדשנות טכנולוגית. "עד כה, כל עת שהיו פיטורים המוניים בחברה כמו תדיראן או אי.סי.איי, נוצר גל של יזמות טכנולוגית על ידי עובדים שיצאו כקבוצות והקימו חברות חדשות. אם מרכזי הפיתוח של סיסקו ואינטל ייקלעו לקשיים בישראל זה יכול להיות טוב לענף מכיוון שיווצר גל של יזמים חדשים. מדובר ביזמים המוקפים בצוותים שגדלו עמם קודם לכן. בכך יש שוני גדול מול עמק הסיליקון", הוא אומר.



ההבדל בין המודלים השונים של חמשת האבות המייסדים של תחום התקשורת יצר דפוסים שונים של חברות שיצאו מהן. אליס: "קומברס למשל, התפתחה בצורה אחרת מאי.סי.איי ותדיראן. היא נבנתה ממיזוגים ורכישות של חברות סטארט-אפ. עם השנים התחילו לצאת יזמים גם מקומברס החוצה והקימו חברות סטארט-אפ".



מתוצאות המחקר עד כה עולה כי קבוצת רד-בינת שהקימו האחים יהודה וזוהר זיסאפל היא הקבוצה הפורייה ביותר לתחום התקשורת מבחינת מספר החברות שיצאו ממנה. "רד-בינת מייצגת יזמות מתוכננת. האחים זיסאפל הם מקימי חברות סדרתיים. הם התבססו על אנשים מיחידה 8100 בה שירתו, שהיתה ידועה באופייה היזמי. זה התחיל בחברת לננט והמשיך בכלל החברות של קבוצת רד-בינת. רד מתאפיינת במבנה משפחתי המלוכד סביב המייסד. מבנה כזה יוצר מחויבות והעשרה הדדית שעשויים להשפיע על הביצועים".







וישנם כמובן היזמים הסדרתיים. אליס: "קח למשל יזם כמו גידי ברק. האיש הזה מעורב בהקמתן של 18 חברות והוא גנאולוגיה בפני עצמה. ברק עשה עסקים והקים חברות עם כל אחד מהאבות המייסדים. ברק הוא מעין 'גיס' של חלק מהצאצאים בדורות המאוחרים של השושלת".



איך זה מתבטא במספרים? השושלת הענפה ביותר צמחה על בסיס תדיראן שהניבה 228 חברות בתשעה דורות; שנייה לה היא שושלת רד-בינת שהנביטה 185 חברות בשמונה דורות. אי. סי.איי מדורגת שלישית עם 124 חברות בחמישה דורות; רביעית קומברס עם 105 חברות בשבעה דורות; טלרד דורגה אחרונה עם 88 חברות בשבעה דורות. בין חלק מהשושלות יש חפיפה, מכיוון שכמה מ"הצאצאים" הקימו חברות חדשות באמצעות "נישואי תערובת" עם יזם משושלת אחרת.



דרורי: "המחקר גילה כמה משקל היה לרשתות החברתיות של היזמים בפיתוח הענף. חלק לא מבוטל מההיי-טק בישראל צמח מהצבא. יחידות כמו 8200 יצרו רשת חברתית. לחלק מהם היה עבר משותף באוניברסיטה והיו שפעלו באותם שווקים פוטנציאליים. למעשה הרשת החברתית תרמה הרבה יותר מהטכנולוגיה החדשנית שהומצאה.