אחת המתחרות של DMO היא אמריקן ספיריט, מותג אמריקאי שנכנס לישראל בזכות הבעלים שלו, ישראלי לשעבר בשם דורון ערוסי, שהקים את החברה בארה"ב ב-92', וב-98' פתח את סניף המכירות הישראלי. כיום מדווח ערוסי על מחזור מכירות של 25 מיליון שקל בשוק הישראלי, ולפני כשנה החל להקים מפעל למחסניות ממוחזרות במושב תרום שבאזור בית שמש.
"השוק שלנו מתאפיין בסף כניסה נמוך", אומר אילן רותם, מנכ"ל אמריקן ספיריט. "כל אחד יכול באמצעות ערכה קטנה למלא טונרים וראשי דיו. לכן כל אחד עם חנות מחשבים קטנה בחדרה, יכול לייצר מחסניות דיו. כדי להילחם אנחנו עובדים על מיתוג המוצר שלנו, ולכן משקיעים מיליון דולר בשנה בפרסום ובמיתוג".
רותם מוסיף כי "מרבית המכירות בשוק הזה הן עדיין לעסקים ולא לאנשים פרטיים. אצלנו לפחות 70% מהשוק זה לעסקים ו-30% מהשוק זה צרכנים פרטיים. עבור עסק שרוכש מחסניות דיו וטונר לפקסים באלפי שקלים בחודש זה חיסכון משמעותי מאוד, עבור הצרכן בבית שלא מדפיס הרבה, אז מחסנית אחת לחצי שנה זה לא כל כך נורא".
חוץ מאמריקן ספיריט, שחקנים גדולים נוספים בתחום הם מוצרי קיבוץ אפיק והמותג העצמאי של רשת אופיס דיפו. השאר הם שחקנים קטנים יותר. קשה מאוד להשוות בין המחסניות השונות, מאחר ולא רק המחיר שונה אלא גם הכמות וגם מספר הדפים שאפשר להדפיס מאותה כמות, מספר שמשתנה בהתאם לאיכות הדיו.
שלומי פרייס, מנהל תחום המוצרים מתכלים ב-HP ישראל אומר כי "שוק התחליפים בישראל עדיין לא תופס נתח שוק גדול - אבל זו תחרות. הבעיה היא שכל מי שהשתחרר מהצבא בשוק הזה אוסף ראשי דיו ומכניס בהם נוזל. קיימים המונים כאלה, אך רמת האיכות נמוכה. פתאום מגלים שהדיו הוא מים צבועים ושצריך להדפיס שוב ושוב כי הדיו לא נתפס טוב על כל דף".
"אני לא מזלזל במתחרים שלי", אומר פרייס, "אבל הצרכן יראה כבר איזה איכות טובה לו. בממוצע צרכן ביתי צורך ראש וחצי של דיו בשנה, ולכן החיסכון לשנה הוא לא כזה משמעותי. השאלה היא אם הוא יצא נשכר מהעסקה. התחרות קיימת יותר במגזר העסקי. אבל לפי דעתי הצרכן הוא שיחליט, בסופו של דבר - אין ארוחות חינם".
"קשה לשכנע את הצרכן הישראלי לקנות דיו חלופי למדפסת"
גלית ימיני
7.9.2005 / 9:29