מהדו"ח הרפואי הסודי עולה: יאסר ערפאת מת עקב הרעלה או מאיידס

ניתוח הממצאים המופיעים בדו"ח הרפואי הסודי על מותו של יאסר ערפאת מעלה כמה אפשרויות עיקריות באשר למותו: יו"ר הרשות הפלשתינית, עולה מן הדו"ח, מת מהרעלה או מאיידס. רופאים ישראלים וזרים שעיינו בדו"ח לא פוסלים גם אפשרות שלישית שהוא מת מזיהום. לדבריהם, הנתונים המופיעים בו אינם מאפשרים להגיע למסקנה חד-משמעית באשר לנסיבות המוות.



ערפאת מת ב-11 בנובמבר אשתקד, בבית החולים הצבאי הצרפתי פרסי, בפרברי פאריס. עותקים בודדים של הדו"ח, שחובר בידי צוות בית החולים ונשמר עד היום בחשאי, נמסרו לאלמנתו של ערפאת, סוהא, ולבכירים ברשות הפלשתינית. ממצאיו מתפרסמים לראשונה במהדורה המעודכנת של "המלחמה השביעית", ספרם של העיתונאים עמוס הראל ואבי יששכרוף על הלחימה בין ישראל לפלשתינאים. המהדורה החדשה תצא לאור בשבוע הבא בהוצאת "ידיעות אחרונות". פרק מן הספר, העוסק במות ערפאת, מופיע היום במוסף "הארץ".



הדו"ח הצרפתי אינו מפזר באופן מלא את המסתורין סביב מות ערפאת. בדו"ח נכתב, כי סיבת המוות המיידית היתה דימום תוך-מוחי מאסיווי, שהביא לשקיעה של המוח לבסיס הגולגולת. אולם, נאמר בדו"ח, "מדיון שהתקיים בין מספר רב של מומחים רפואיים ממגוון של התמחויות, וכן מבחינת כל תוצאות הבדיקות שנעשו, עולה כי לא ניתן לקבוע סיבה שתסביר את שילוב התסמינים שגרמו למותו של החולה".



ד"ר אשרף אל-כורדי, רופאו האישי של ערפאת שהורחק מן הטיפול ביו"ר בשבועות האחרונים לחייו, אומר כי ידוע לו שהרופאים בפאריס מצאו נגיפי איידס בדמו של ערפאת. אל-כורדי מסרב למסור מאין קיבל את המידע הזה. עם זאת, אל-כורדי טוען, כי נגיף האיידס הוחדר לדמו של ערפאת במטרה לטשטש את סימני ההרעלה, שממנה מת לדבריו הראיס.



ואילו מרבית בכירי הרשות, בהם אישים הנחשבים כמתונים כמו מוחמד דחלאן וג'יבריל רג'וב, וכן אחיינו של ערפאת שר החוץ הפלשתינאי נאסר אל-קידווה, אמרו בראיונות למחברי הספר כי הם משוכנעים שערפאת הורעל בידי ישראל. הפלשתינאים מזכירים את ניסיונה של ישראל להתנקש בחיי בכיר החמאס חאלד משעל, בעמאן ב-1997, באמצעות הרעלה. לדבריהם, ערפאת לא שמר על כללי זהירות בסיסיים וניתן היה להרעילו בקלות, משום שקיבל ממתקים ותרופות ממבקריו, שאותם צרך בלא כל פיקוח רפואי. מלשכת ראש הממשלה שרון נמסר בתגובה לטענות הפלשתיניות על הרעלה כי מדובר ב"שטויות. הדברים נבדקו בעבר ונמצאו לא נכונים".



הפרופ' גיל לוגסי, נשיא איגוד ההמטולוגים בישראל, שקרא את הדו"ח הצרפתי, אומר כי הסימפטומים המתוארים יכולים להיות אופייניים לאיידס. "זיהום שמתחיל במערכת העיכול ומידרדר כל כך מהר לקריסת מערכת הקרישה אופייני לאיידס. מה שפשוט אינו מתקבל על הדעת ונראה תמוה לחלוטין, היא ההתעלמות המוחלטת מאפשרות של איידס. בדו"ח נזכרות עשרות מחלות שנבדקו או חיידקים, אך אין שום עדות לבדיקות HIV ואפילו לא איזכור לדיון בנושא. אני רק יכול להניח שאם היתה בדיקת איידס שתוצאתה שלילית, לא היתה שום בעיה לכתוב זאת בדו"ח", אומר לוגסי.



גם מומחה לאיידס מאחד מבתי החולים הגדולים בארץ אומר, כי ההתעלמות המוחלטת בדו"ח מאפשרות של איידס מעלה סימני שאלה קשים. עם זאת, לדבריו האפשרות שערפאת לקה באיידס נמוכה. המומחה שבחן את הדו"ח הרפואי אומר כי אין זה סביר שמחלה שנמשכה כשבועיים (עד להעברה לבית החולים בפאריס), עם שלשולים קשים, הקאות ופגיעה במערכת העיכול והובילה לבעיית קרישה חמורה, נגרמה מאיידס.



לדברי רופא ישראלי בכיר שקרא בעיון את הדו"ח, התסמינים המתוארים בו שהופיעו כארבע שעות לאחר ארוחת הערב שאכל ערפאת ב-12 באוקטובר 2004, כחודש לפני מותו מעלים חשד סביר כי מותו נגרם כתוצאה מאותה ארוחה. "זהו מקרה קלאסי שנלמד בבית הספר לרפואה של הרעלה ממזון", מסביר אותו רופא. לדבריו, לפי המתואר בגיליון הרפואי, פחות סביר כי מדובר בהרעלת מזון רגילה ומוכרת שנגרמת מחיידק המפריש רעלנים. הרעלה כזו אמורה היתה להתגלות בשורת הבדיקות שעבר ערפאת עוד במוקטעה, ולהיבלם בעזרת האנטיביוטיקה.
סביר בהחלט, אומר הרופא הבכיר, כי ערפאת קיבל רעל במזון, שגרם להתפרצות המחלה הבלתי מוכרת. הדו"ח הרפואי הצרפתי קובע כי לא אותרו סימני רעל בגופו של ערפאת, אולם פירוט הרעלים שנבדקו מעלה כי הבדיקות לא היו מקיפות ולא כללו את כל סוגי הרעלים המוכרים.