לא סומכים על התווים: ירידה של 35% במסחר בתווי קנייה בעקבות קריסת רשת קלאבמרקט

היקפי המסחר בתווי הקנייה לקראת ראש השנה הקרוב ירדו ב-35%-30% לעומת התקופה המקבילה ב-2004 (לפני קריסת רשת השיווק קלאבמרקט) - כך עולה מסקר של חברת ועדים, הבודקת את הפעילות הכלכלית של ועדי עובדים ושל מחלקות משאבי האנוש בארגונים. הירידה החדה חלה בעקבות קריסת קלאבמרקט ואי כיבוד התווים שלה ברשתות אחרות, באופן מלא או חלקי. בהשוואה לפסח האחרון, חלה ירידה של 25% במסחר בתווים.



מהסקר עולה ש-35% מהוועדים החליטו לא לרכוש תווי קנייה כמתנה לעובדים לראש השנה, והעדיפו, בשיתוף ההנהלות, להעניק שי אחר, כגון המחאה או מוצר. הסקר נערך בעקבות החלטת רשת שופרסל לכבד את תווי הקנייה של קלאבמרקט ב-50% מערכם בלבד, ועולה ממנו עוד כי כל הרשתות הרשומות כשותפות עסקיות בתו הקנייה "אקסטרא תו" של קלאבמרקט - ובהן הום סנטר, סקאל, סטימצקי, ארקיע, קסטרו, ניו פארם, פוקס, כיתן, אל על, פולגת ואופטיקנה - אינן מכבדות את התו.



מנכ"ל ועדים, יעקב אלוש, אמר כי למרות רכישת קלאבמרקט על ידי שופרסל, עדיין לא הוסדר הקשר החוזי בין קלאבמרקט תחת הנהלתה החדשה לבין הרשתות השותפות באקסטרא תו, ולכן ממשיכות הרשתות האחרות במדיניות של אי כיבוד התווים. לפי הערכות, הציבור עדיין מחזיק בתווי קנייה של אקסטרא תו בסכום המוערך ב-40 מיליון שקל.



אלוש הציע שבנק ישראל ייטול על עצמו את הפיקוח על תווי הקנייה, וימונה רגולטור שיקבע סדר בענף. "רגולטור כזה יוכל לבדוק את האיתנות הפיננסית של החברות המבקשות להנפיק תווי קנייה או לסחור בהם", אמר.



בעקבות הפרשה הגיש יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), הצעת חוק (תיקון לחוק הגנת הצרכן), שלפיה עוסק לא ימכור תווי קנייה בסכום גבוה מ-100 אלף שקל, אלא אם הפקיד ערבות בנקאית להבטחת החזרתם אצל הממונה על הגנת הצרכן.



עבירה על סעיף זה תיחשב, לפי ההצעה, לעבירה פלילית שעונשה מאסר של שנה או קנס של פי שבעה מהסכום המובטח.