המוסדיים שוב נלחמים במשפחת שרצקי

במאי 2003, כותבת איתוראן בתשקיף, "הועלה התשלום החודשי ליהודה כהנא ל-3,279 דולר בחודש, מ-875 דולר בחודש". כתשעה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2004, התכנסה אסיפת בעלי המניות כדי להצביע על הצעה לזכות את כל אחד משני המנכ"לים המשותפים, אייל וניר שרצקי, ב-1% מהרווח לפני מס של החברה. בדומה להסדר המעניק 5% מהרווח לאיזי שרצקי והסדר הייעוץ עם כהנא, מדובר בהסדר המתחדש אוטומטית מדי שנה או שנתיים.



בניגוד להצבעה מ-2001, ואולי כדי לחסוך מעצמה ביקורת ציבורית, החברה מעולם לא הודיעה מה היה אחוז ההצבעה נגד הסכם הבונוס לאייל וניר בקרב בעלי מניות שאין להם עניין אישי. החברה אומרת כי אין כל חובה לדווח על נתון זה "מכיוון שהרוב הנדרש לאישור מתן הבונוסים האמורים היה בשעתו רוב רגיל בלבד". ייתכן אם כך, שבדומה להצבעות ב-2001 וב-2005, גם בהצבעה ב-2004 לא נרשמה תמיכה של שליש מבעלי המניות מהציבור שאינם שותפים במוקד איתוראן. החברה לא התייחסה לטענה שהעלינו, כי ראוי היה לפרט בתשקיף האמריקאי את הרקורד של החברה עם המשקיעים המוסדיים בישראל.



כך או כך, איתוראן תהיה ככל הנראה החברה הישראלית הראשונה שתנפיק בארה"ב, כאשר היא מסונדלת בהסכמים המעניקים אחוז קבוע מהרווח למנהלים כל עוד הם מכהנים. במקרה של איתוראן, מדובר ב-7% מהרווח לפני מס למנהלים שהם גם דירקטורים וגם בעלי מניות משמעותיים.



ההסדר אמנם מקובל בבורסת תל אביב, למרות שאינו אהוד על המוסדיים, אך לא בארה"ב. האמריקאים אינם יכולים כנראה להעלות על דעתם הסכמים המקשים על הדירקטוריון לתפור נוסחאות תמרוץ למנהלים בהתאם לתנאים עסקיים משתנים. לאחרונה הביעה רשות ני"ע בישראל את דעתה כי הסכמים אלה "אינם רצויים מבחינת טובת הציבור", מכיוון שהם "כובלים" את החברה בהתחייבות ארוכת טווח לתשלום סכומים אשר "אינם מתעדכנים ונבחנים מחדש מעת לעת, כפי שנהוג לעשות בהסכמי ניהול עם נושאי משרה שאינם בעלי שליטה".



השבוע מכנסת איתוראן אסיפת בעלי מניות כדי לאשר את חישוק כהונתם של עשרת הדירקטורים הקשורים למוקד איתוראן הפרטית. אם ההצעה תאושר, כל אחד מהם יעמוד לבחירת בעלי המניות מדי שלוש שנים, במקום מדי שנה, וכדי לפטרו יידרש רוב של 75% במקום רוב רגיל.



איתוראן אומרת בתגובה כי הסכמי הבונוס עם איזי, אייל וניר "אינם מוציאים מתוכן סמכויות של הדירקטוריון, מכיוון שההתחדשות האוטומטית שלהם אינה כובלת כלל את החברה, אשר יכולה לבטל הסכמים אלה בכל עת ומכל סיבה שהיא". אבל עם דירקטוריון מחושק שכזה אין כל סיכוי שהחברה תקשיב למוסדיים החפצים בשינוי ההסכמים.