לידיעת הסטודנטים: ההיי-טק קורא לכם

באפלייד מועסקים כעת כ-130 סטודנטים, רובם מתחומי הפיסיקה, הנדסת חומרים, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. "חצי מהסטודנטים בחברה הם סטודנטים לתואר ראשון", אומרת אהרוני. "אנחנו קולטים בעיקר סטודנטים בשנת לימודיהם השלישית, אבל לפעמים גם בשנים מוקדמות יותר".



מכיוון שבחברה מתייחסים לקליטת סטודנטים כאחת הדרכים החשובות לגיוס עובדים, מציעים להם שעות עבודה גמישות וחבילת שכר אטרקטיווית יחסית. באפלייד מציינים כי הסטודנטים נהנים מהבונוסים שמעניקה החברה, והם רשאים להשתתף בתוכנית הליסינג וגם בתוכנית לרכישת אופציות.



אבל, כאמור, אפלייד היא רק אחת מחברות היי-טק רבות הפונות לסטודנטים. עינת חצבני, מנהלת ההכוון התעסוקתי באפקה - המכללה האקדמית להנדסה, מציינת כי בשנתיים האחרונות, כתוצאה מהעלייה בביקוש לסטודנטים, התנאים המוצעים למועמדים השתפרו. "יותר מעסיקים נותנים לסטודנטים שהם מעסיקים ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, נסיעות וארוחות", היא אומרת, "הטבות שבשנים האחרונות לא נהגו חברות להעניק לסטודנטים".



במכללה, שבה נלמדים התחומים הנדסת תוכנה, הנדסת מכונות ומערכות והנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מצביעים על עלייה מרשימה בהצעות העבודה לסטודנטים. "ב-2004 נרשמה עלייה של 85% בהשוואה ל-2003, והשנה נרשמה עלייה נוספת של 25%", מציינת חצבני.



השיפור בתנאים בא לידי ביטוי גם בשכר המוצע. בעוד מרבית הסטודנטים משתכרים בממוצע בין 20 ל-25 שקל לשעה, השכר המוצע לסטודנטים במסלולים הטכנולוגיים גבוה הרבה יותר. חצבני, שמציינת כי המכללה עובדת עם מעסיקים רבים - בהם סייפן, אינטל, אפלייד מטיריאלס, אלביט, רד בינת וקומברס - מצביעה על עליות שכר לא מבוטלות. "במשרות הפחות מקצועיות, כמו תמיכת אינטרנט ובדיקות סופיות, השכר עומד על 25-20 שקל לשעה, אבל בתחומים המתקדמים יותר, כמו בקרת איכות ומשרות פיתוח, השכר עומד על 55-35 שקל לשעה. לפני שלוש שנים השכר המקסימלי היה 35 שקל לשעה", היא מציינת.



לדברי חצבני, העלייה בביקוש לסטודנטים הורידה גם את רף הדרישות מצד המעסיקים, אם כי לא באופן משמעותי. "בתקופה של המיתון בענף, מעסיקים דרשו מועמדים עם ממוצע ציונים של 90 ומעלה. היום זה כבר ירד לממוצע של 85". גם היא אומרת שגיוס הסטודנטים מתחיל בשנה השנייה ללימודיהם. "בשנה א' הם צעירים מדי, חסרי ניסיון, הלימודים תובעניים וקשה לשלב עבודה. למעסיקים חשוב לדעת שלמועמד יש יתרת לימוד לא קצרה. מבחינתם הם משקיעים במועמד, ורוצים לדעת שלפחות את כל התקופה עד סיום התואר הוא יישאר אצלם".



חצבני מציינת כי הגידול במספר הפניות נובע הן מהשיפור הכללי במשק, אך גם מההבנה של ארגונים רבים את היתרונות הנלווים להעסקת סטודנטים: "הסטודנטים מגיעים לא מעוצבים מבחינת תרבות ארגונית, ורוב הסיכוים שהם לא יעזבו את מקום העבודה בשנים שנותרו עד סיום התואר. המעסיקים מסתכלים על העסקה כזו כמשתלמת לטווח הארוך, ובנוסף - היא זולה יותר".