הכונס הרשמי טוען: "בנק ישראל לא התרשל בבנק למסחר"

"ככל שבנק ישראל התרשל הרי התרשלות זו מתבססת על מחדלו בכך שלא הפעיל את סמכויותיו השלטוניות לאיתור המעילה, ולא על כך שפעולותיו הן שהביאו להתרחשות המעילה" - כך כתבו באי כוח הכונס הרשמי (הכנ"ר) עו"ד שלמה שחר והמנהלים המיוחדים שמונו למפרקי בנק למסחר, בתשובה לשאלה מדוע בנק ישראל אינו נתבע בפרשה. התשובה הוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב.



הניסוח המפותל הזה מופיע במכתב תגובה לבקשת משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן, שלפיה יש למנות מפרק נוסף מחמת ניגוד עניינים בין הכנ"ר לבנק ישראל. לדעת המשרד, שמייצג עו"ד יעקב וינרוט, מוסד הכנ"ר נמצא בניגוד עניינים חריף מכיוון שטובת בנק למסחר מחייבת הפניית האשמה כלפי גופים שלטוניים.



"עזות מצח", הגיבו באי כוח הכנ"ר והמנהלים המיוחדים, עורכי הדין טובה פריש ועמית פינס, לבקשת קסלמן וקסלמן וביקשו לדחותה על הסף. משרד רואי החשבון הוא הנתבע ה- 35 בתביעת הענק של הכנ"ר נגד הגורמים שהביאו לכאורה לקריסת הבנק למסחר. לדעת הכנ"ר והמנהלים המיוחדים, מאחורי בקשת משרד רואי החשבון מסתתרת מטרה אחת ויחידה - עיכוב בירורה של תביעת המפרקים, הנסמכת על דו"ח שחיבר רו"ח צבי איציק מטעם משרד ברלב ושות'.



הטענה המשפטית הפרוצדורלית המועלית נגד קסלמן וקסלמן היא, שאין למשרד רואי החשבון מעמד בהליך פירוק בבית המשפט. עוד טוענים באי כוח הכנ"ר והמנהלים המיוחדים, שניסיון זה של קסלמן וקסלמן הוא "מלאכותי ומאולץ". כל מטרתו, כתבו לבית המשפט, היא לדחות את הקץ ואת הצורך בהתמודדות עם הטענות הקשות המופנות כלפיהם בכתב התביעה.



ניגוד העניינים לדעת קסלמן וקסלמן נעוץ בעובדה - למשל, כפי שפורסם בהרחבה ב-TheMarker - שהמפרק נמנע מלחקור ולתבוע את בנק ישראל. לדברי הכנ"ר והמנהלים המיוחדים, נציגי מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל שימשו בחקירה "מקור מידע" וסיפקו מסמכים רבים תוך שיתוף פעולה מלא.



בתשובה לבקשה למנות מפרק נוסף מודה הכנ"ר, לראשונה, שבהליך הפירוק התעוררה שאלת אחריותו של בנק ישראל לקריסת הבנק למסחר. עמדת הצוות המשפטי היתה כי אין די בראיות שנאספו כדי לבסס אחריות כלשהי של בנק ישראל לקריסת הבנק. ראיות אלה כללו בעיקרן אמירות של נתבעים פוטנציאליים מקרב נושאי המשרה והדירקטורים כי יש לפטור אותם מאחריות לקריסת הבנק מכיוון שהסתמכו על פיקוחו של בנק ישראל.



השאלה המשפטית המרכזית היא האם יש לבנק ישראל אחריות - "חובת זהירות" - כלפי בנק למסחר? לפי פרשנות הכנ"ר והמנהלים המיוחדים, בנק למסחר לא היה יכול להסתמך על כך שבנק ישראל יחשוף את המעילה. "ניסוח זה הוא בלשון המעטה שבהמעטה", הדגישו בסוגריים פריש ופינס.



בכתב התשובה נאמר: "בנסיבות העניין לא היה טעם כלכלי להשקיע משאבים נוספים מקופת הפירוק לצורך חקירת בנק ישראל". בנוסף צוין שחקירה של בנק ישראל יכולה - אם בכלל - להועיל לקסלמן וקסלמן, אך אין זה תפקידו של המפרק לממן את הגנת הנתבע. לחיזוק עמדת הכנ"ר הוצגה החלטת ועדת הביקורת של הבנק למסחר שהחליטה כי אין לחקור את בנק ישראל מכיוון שלא יהיה בין הנתבעים. "אחריותם של נושאי משרה לקריסת הבנק ושאלת מעורבותם במעילה נבדקו לעומקן ובכל היבטיהן על ידי צוות החקירה. הממצאים הברורים היו כי לא היתה כל מעורבות של נושאי משרה במעילה על דרך הקנוניה והקונספירציה".