ראש ההוצאה לפועל התרשל בתפקידו אך המדינה תפצה רק במקרים קיצוניים

בהחלטתה כותבת אבניאלי שכל מקרה רשלני ייבחן לגופו. במלים אחרות, המדינה תשלם בגין החלטות שיפוטיות שגויות בהתאם לעוצמת הרשלנות שהפגין רשם או שופט. השופטת מנסה לצמצם את האחריות הנזיקית של שופטים כלפי העומדים מולם (ובכך, כמובן, מצמצמת את אחריותה היא). לדעתה, מצב דברים מסוג זה יכול להוביל גל של תביעות סרק נגד שופטים. "ראוי לאפשר הגשת תביעה נגד המדינה רק באותם מקרים חריגים ומקוממים של פעולות המבוצעות בזדון או תוך חריגה מודעת מסמכות מצד השופט. מקרים אלה נופלים לקטגורית ההחלטות הבאושות שמן הראוי לגנותן ולפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו בעטיין. מקרים אלה, ואלה בלבד, מצדיקים חיובה של המדינה באחריות למעשיו של השופט שסרח". במקרה שעמד לפניה סברה אבינאלי, שכהן לא היה נגוע ברשלנות קיצונית או שפעולתו התאפיינה בזדון.