מימון מפלגות/ 63.5 אלף שקל בחודש עבור כל חבר כנסת

מאת צבי זרחיה

הוועדה הציבורית לקביעת מימון המפלגות, בראשות השופטת בדימוס שושנה נתניהו, ממליצה להפחית את התמיכה המועברת לסיעות הכנסת ב-4%. בסוף השבוע העבירה הוועדה את המלצותיה ליו"ר הכנסת, ח"כ אברהם בורג (עבודה). ההמלצות עדיין לא נמסרו לסיעות הכנסת, והן מתפרסמות כאן לראשונה.

כיום, מקבלות כל אחת מסיעות הכנסת מימון שוטף מהמדינה, באמצעות תקציב הכנסת. המימון מסתכם ב-66,205 שקל בחודש עבור כל אחד מחברי הכנסת של הסיעה. בנוסף, כל סיעה זוכה למימון חודשי קבוע של 66,205 שקל.

הפחתת המימון ב-4%, הזהה לקיצוץ בתקציבם של משרדי הממשלה שעליו החליטה הממשלה לפני חודש, תגרום לכך שכל אחת מהסיעות תקבל רק 63,556 שקל בחודש עבור כל אחד מחברי הכנסת שלה. בנוסף, יועבר סכום דומה לכל אחת מהסיעות.

החיסכון הצפוי לקופת המדינה כתוצאה מהפחתת המימון נאמד ב-18 מיליון שקל בקדנציה. כלומר, חיסכון של 4.5 מיליון שקל בשנה. בחישוב שנתי, יפסידו הסיעות הגדולות הכנסה של מאות אלפי שקלים עד כמה מיליוני שקלים בקדנציה.

לדוגמה, הכנסותיה של מפלגת העבודה מדמי מימון המפלגות יקטנו ב-794,460 שקל בשנה, וב-3.17 מיליון שקל בקדנציה. הליכוד יפסיד 635,568 שקל בשנה. במשך קדנציה יפחתו הכנסותיו של הליכוד ממימון המפלגות ב-2.54 מיליון שקל. מימון המפלגות של ש"ס יקטן ב-572,016 שקל בשנה, ובמשך קדנציה - ב-2.28 מיליון שקל.

ההפסד הכספי הצפוי למפלגות כתוצאה מהקטנתו עורר בחודשים האחרונים את נציגי המפלגות הגדולות לנסות ולשכנע את חברי ועדת נתניהו שלא להפחית את מימון המפלגות המועבר להן מקופת המדינה. בוועדה חברים גם פרופ' יעל ישי ויו"ר הכנסת לשעבר, דב שילנסקי.

ראשי המפלגות קבלו כי מרבית המפלגות, ובראשן העבודה והליכוד, נתונות בקשיים כספיים, והפחתת המימון תיפגע בהן עוד יותר. גם מפלגות קטנות יותר, כמו המפד"ל וישראל בעלייה, נמצאות בחובות כספיים.

ועדת נתניהו לא התרשמה במיוחד מטענותיהן של המפלגות הגדולות על קשייהן התקציביים. ייתכן שהסיבה לכך היא שאצל חלקן נמשכה מגמת הבזבוז במערכות הבחירות האחרונות לכנסת. בעבר, הוועדה המליצה פעמיים להפחית את גובה מימון המפלגות שניתן לסיעות הבית מתקציב המדינה. בעקבות כך, הופחת המימון ב-2% החל מה-1 בינואר 98'. מאוחר יותר, באוקטובר 2000, נכנסה לתוקף המלצה נוספת של ועדת נתניהו, להפחתת המימון ב-2% נוספים.

בדו"ח הוועדה ב-97' נמתחה ביקורת על התנהגותן הכספית של המפלגות. הוועדה קבעה אז: "התרשמותנו הברורה מהדו"חות הכספיים של הסיעות השונות ומדבריהם של מספר ניכר של נושאי תפקידים של הסיעות והמפלגות השונות היא שכל סכום שיעמוד לרשותן הן יוציאו במלואו בתקופת הבחירות. לצרכים של מפלגות המתחרות על קולו של הבוחר, אין להלכה גבולות. הם ניתנים לריסון רק במקורות המימון", קבעו חברי הוועדה.

בדו"ח הוועדה נמתחה ביקורת על התנהגותן הכספית של המפלגות. הוועדה העירה כי בתיקון לחוק מימון המפלגות שהתקבל ב-94' הוגדל שיעור יחידת המימון ב-33%, בצד הגבלות על גובה התרומות המותרות למפלגה. המפלגות זכו בהטבות שונות, כמו תוספת יחידת מימון לכל סיעה, מתן ערבות מדינה להלוואות בנקאיות, פריסת חובות לעשר שנים וגם הצמדה מלאה של יחידת המימון למדד המחירים לצרכן, לעומת הצמדה של 90% עד כה.

הוועדה העירה אז כי "הסדר זה נועד ל'ישור קו', כדי לאפשר למפלגות להשתחרר מנטל הגירעונות שלהן, אך מרביתן עדיין לא עשו להקטנתם באופן משמעותי או בכלל, ויש מביניהן שגירעונותיהם עוד הלכו וגדלו".

עוד ציינה הוועדה כי "השוואות בינלאומיות מלמדות כי מימון המדינה המוענק למפלגות בישראל גבוה במידה קיצונית מהמימון המוענק למפלגות על ידי המדינות בארצות דמוקרטיות אחרות. אך מנגד, ההגבלה על תרומות למפלגות חמורות הן בישראל במידה שאין לה אך ורע בדמוקרטיות אחרות".

כעת, כשקיבלה הוועדה את החלטתה להפחית ב-4% את מימון המפלגות, דומה שלא נראה שחל שינוי מהותי בעמדתה, לפיה מימון המפלגות שניתן לסיעות מקופת המדינה גבוה בהשוואה למדינות אחרות.

חרף זאת, הוועדה גם לא החליטה על קבלת המלצותיה של ועדת לוין, ועדה ציבורית אחרת שעסקה במימון הבחירות לכנסת. ועדת לוין המליצה להפחית את מימון הבחירות לכנסת ה-16 ב-10%.

ועדת נתניהו אימצה למעשה דווקא את טיעוניו של גזבר שינוי, ח"כ אברהם פורז, שהופיע בפניה לפני כחודש. פורז יצא נגד הבזבזנות במפלגות הגדולות, ואמר לחברי הוועדה כי הקיצוץ במימון המפלגות הוא צעד נכון שיביא לסיום הבזבזנות המפלגתית על חשבון הקופה הציבורית.

פורז טען כי כספי מימון המפלגות מקופת המדינה מופרזים, ומאפשרים להן לבזבז כספים באופן בלתי אחראי ללא התחשבות בקופה הציבורית. אגב, פורז יכול היה להרשות לעצמו לומר את הדברים הללו, מאחר שמצבה הכספי של מפלגתו מצוין. להערכת בכירים בשינוי היא נמצאת בעודף של 8-6 מיליון שקל, הודות למערכת בחירות חסכונית שניהלה הסיעה, ולאחר שזכתה ב-6 מנדטים בכנסת.