מו"פ/ ראשי הוועדות הלאומיות חוששים מעצירת תקציבים

התסיסה בקרב חברי הוועדות הלאומיות לתשתיות מדע, הפועלות במסגרת תוכנית המחקר והפיתוח במשרד המדע, הולכת וגוברת. באחרונה נפוצו שמועות על התפטרויות מחאה של יושבי ראש הוועדות. התפטרויות לא היו בינתיים, אך השמועות מלמדות על מצב הרוח הקשה ששורר בקרב אלה שממלאים, בהתנדבות, את תפקיד שומרי הסף של תוכנית המחקר התשתיתי הלאומי.

הם מתמרמרים על עצירה כמעט מוחלטת של התקציבים ועל המגמה החדשה במשרד, שמובילה המדענית הראשית, פרופ' חגית מסר ירון, להעדיף מחקרים רב-תחומיים על פני מחקרים תחומיים. במשרד חוששים כי ההתמרמרות עשויה להביא להתפוררות הוועדות, שתפגע קשות בפעילות משרד המדע. ב-22 ביולי עתיד להתקיים דיון מכריע על תוכנית המו"פ התשתיתי. בפגישה ישתתפו ועדת ההיגוי, יושבי ראש הוועדות התחומיות, מנכ"ל המשרד, אריה שומר, והמדענית הראשית. בפגישה יתקבלו החלטות על עתיד הוועדות ועל אופן חלוקת התקציבים ביניהן.

כמו במקרים רבים, הבעיות מתחילות בשל מחסור במשאבים. במסגרת תוכנית המו"פ התשתיתי מוציא משרד המדע מדי שנה קולות קוראים למימון מחקרים בהיקף של שליש מתקציב המחקר השנתי, מפני שתוכניות המחקר הזוכות מקבלות תמיכה לשלוש שנים. קריאה זו נעשית בדרך כלל על פי תחומי ועדות המחקר השונות: הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, הוועדה למיקרואלקטרוניקה, הוועדה למידע ותקשוב או הוועדה הלאומית לאלקטרואופטיקה וחומרים מתקדמים.

ואולם, ב-2001 יצא קול קורא בתקציב של 10 מיליון שקל בלבד, שהם פחות מ-15% מהתקציב השנתי הכולל, המסתכם ב-75 מיליון שקל. בנוסף, הקריאה מכילה דרישה להצעות מחקר רב-תחומיות. מדובר בהתניה, שעל פיה המחקרים צריכים לשלב את מדעי החיים עם המדעים המדויקים. אין זה סוד כי תוכנית התמיכה במו"פ התשתיות של משרד המדע סובלת בשנתיים האחרונות מבעיות תקציב קשות, אך הדרישה להגיש הצעות מחקר רב-תחומיות עוררה זעם רב. לדעת רוב ראשי הוועדות, השילוב הכפוי עם תחומים אחרים פוגע ביכולתם לתמוך במחקרים חשובים בתחום ההתמחות שלהם.

בסוף דצמבר אמורה להסתיים ההתקשרות עם ארבעת יושבי ראש הוועדות, אך לעת עתה הוארכו המינויים לפרק זמן נוסף. יו"ר הוועדה לאלקטרואופטיקה ומיקרואלקטרוניקה, ד"ר משה אורון, אמר כי אם לא יגיעו תקציבים חדשים לוועדה שבראשה הוא עומד, או שהוא יידרש להשתתף במחקרים משותפים עם דיסציפלינות אחרות, תיווצר בעיה. "נכון להיום, נראה כי מצב המשרד קשה מאוד, ואני מקווה שמישהו יתעורר", אמר.

המדענית הראשית במשרד המדע, פרופ' חגית מסר ירון, מעודדת תמיכה במחקרים רב-תחומיים באופן כללי, אך, לדבריה, המחסור בתקציב מחייב את המשרד לנקוט גישה רב-תחומית. מסר ירון: "יכולנו להציע רק 10 מיליון, אבל רצינו לתת הזדמנות לכל הדיסציפלינות להציע הצעות מחקר. לכן, חייבנו מחקרים רב-תחומיים שכללו לפחות חוקר אחד ממדעי החיים וחוקר אחד ממדעים מדויקים".

במשרד המדע טוענים שגם בעתיד תעודד מסר ירון קולות קוראים רב-תחומיים, ואולי אף תנסה לאחד שתיים או שלוש ועדות. הדבר תואם את השקפת עולמה: "תחומים עכשוויים, דוגמת ננו-טכנולוגיה, ימצאו ביטוי במשרד המדע מתוך ראייה רב תחומית, שהמשרד יוביל בשנים הבאות". זה, בעצם, החשש הגדול של יושבי ראש הוועדות הקיימות, ובחדרי חדרים חלק מהם מדברים על התפטרות, אם כך יקרה. מקורות במשרד העלו חשש כי רק הוועדה לביוטכנולוגיה תישאר כפי שהיא, בעוד שיתר הוועדות יתמזגו לוועדה אחת גדולה.

יושבת ראש ועדת ההיגוי של הוועדות הלאומיות התחומיות, פרופ' חרמונה סורק, אמרה כי ארגון מחדש של הוועדות הוא מתבקש, שכן מאז שהוקמו, התפתחו שיתופי פעולה חדשים בין חוקרים מתחומים שונים. לדבריה, בדיון שייערך ב-22 ביולי תביע ועדת ההיגוי את דעתה בעניין השינויים.

סורק: "הרעיונות שמנחים את המדענית הראשית ידועים לראשי הוועדות. אנחנו משוכנעים שמחקרים רב תחומיים הם הדרך לתת ערך מוסף, בעיקר במצב של מחסום תקציבי". אלא שבמקביל היא תומכת בשימור בסיס הוועדות הקיימות, על מנת שיוכלו להעניק חוות דעת מקצועית על המחקרים.

סורק, המתמחה בביולוגיה, מודה כי הצלחות הביוטכנולוגיה בישראל והצמיחה במספר המועסקים בתחום הם ללא ספק נגזרת של פעולת הוועדה לביוטכנולוגיה, וכך גם לגבי הוועדות האחרות. למרות זאת, היא סבורה כי יש צורך בשינוי המבנה של הוועדות.

התנגדות רב תחומית

ההתנגדות להתניה הרב-תחומית אינה מוגבלת למשה אורון. בשבוע שעבר התפטר מתפקידו יו"ר הוועדה לחומרים מתקדמים, פרופ' אהרון גדנקן. ההתפטרות דווקא אינה קשורה לוויכוח. לאחר שמסר ירון נכנסה לתפקיד, לפני שנה וחצי, היא אסרה על חברי ועדה לקבל מימון ולשמש באותו הזמן חברי ועדה לאומית לתשתיות. מכיוון שמחקר של פרופ' גדנקן זכה למימון, התפטר מתפקידו.

גדנקן מתנגד למגמת הרב-תחומיות הגורפת ומאמין שהמדענית הראשית תאחד את כל הוועדות. לדבריו, ב-2002 לא יהיו יותר ועדות חומרים ואלקטרואופטיקה, אלא רק עניינים רב-תחומיים. "בישיבה האחרונה שהתקיימה בשבוע שעבר נאמר שככל שהנושא יקיף יותר תחומים, כך יזכה ליותר מימון. כמו שאני רואה את הדברים, מבנה הוועדות כיום מייצג את הנבחרת המנצחת להקמת תשתית מדעית. צריך לשמור את הפרח הזה", אמר.

גם פרופ' מישל רבל, יו"ר הוועדה לביוטכנולוגיה והמדען הראשי בחברת אינטרפארם, מתנגד לתוכנית הרב תחומית. רבל: "בביוטכנלוגיה יש הרבה מאוד נושאים הזקוקים למימון ספציפי. זה נכון שצריך לפתח פעילויות בין תחומיות, אך במקביל צריך להמשיך ולהשקיע במחקרים הייחודיים לכל תחום".

אלא שמעבר לוויכוח הפנימי בתוך המשרד, ראשי הוועדות מתוסכלים מתקציביהם ההולכים ופוחתים משנה לשנה. גדנקן חושש כי הקשר בין משרד המדע לאוצר ימשיך לטרפד את התמיכה במדע. "חוקרים שהיו להם ב-2000 חוזים ביד לא קיבלו כסף למחקר, כי במשרד המדע היתה התחשבנות עם משרד האוצר. כבר קרה ב-2000 שהוועדות שותקו, כי האוצר התכחש לסיכום עם משרד המדע".

יו"ר ועדת מידע ותקשוב, פרופ' חזי ישורון, אומר כי המחקרים התשתיתיים היו מקור המימון הע