בחירות בגרמניה; מירוץ צמוד בין מרקל לשרדר

מאת אבנר שפירא (ברלין) ואורי שוורץ



ערב הבחירות הכלליות בגרמניה, המרוץ עדיין צמוד. לפי הסקרים יזכה היום (ראשון) גוש הימין - הכולל את הנוצרים-דמוקרטים (CDU) ושותפתה המועדפת, המפלגה הליברלית (FDP) - ב-48% עד 51% מהמושבים בבונדסטאג (הבית התחתון של הפרלמנט).



אם יצליח הימין להשיג רוב מוחלט בבונדסטאג, תוכל מנהיגתו, אנגלה מרקל, לכונן ממשלת ימין שתחליף את ממשלת השמאל-מרכז של גרהארד שרדר. שני המנהיגים ממשיכים בקיום עצרות עד לרגע האחרון לנוכח המרוץ הצמוד, בניסיון לזכות בקולות המכריעים ולעודד את תומכיהם לבוא לקלפיות.



ב-19:00 ייסגרו הקלפיות ויפורסמו מדגמי הטלוויזיה. ואולם אם הפער בין הגושים יהיה צמוד, ייתכן שיהיה צורך להמתין זמן רב עד לקבלת התוצאות הסופיות. הבחירות באחד מאזורי הבחירה בדרזדן נדחו בשבועיים, בעקבות מותו של מועמד ניאו-נאצי, וקיימת אפשרות שקולותיהם של 220 אלף המצביעים באזור זה יכריעו את המאבק.

הפער הגדול לטובת הימין בסקרים, שהגיע לכ-20% לפני חודשים בודדים, נמחק בהדרגה הודות לשורת גורמים: הקמתה של מפלגת שמאל רדיקלית חדשה, הזוכה לתמיכה רבה במזרח; תוכניות כלכליות של הימין שעוררו התנגדות ציבורית עזה, ובראשן הורדה ניכרת בשיעורי מס ההכנסה והעלאה של המע"מ; עימות הבחירות הטלוויזיוני, שבו זכה הקאנצלר שרדר לנקודות רבות; והצהרותיו של האיש השני בבכירותו בגוש הימין, אדמונד שטויבר - מנהיג השמרנים במדינת המחוז בוואריה - נגד "המתוסכלים מהמזרח", שלדבריו אינם חכמים כמו הבווארים, ומתעקשים להצביע למפסידנים מהשמאל הרדיקלי.

אם יצליחו שלוש מפלגות השמאל (הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים ומפלגת השמאל) להשיג גוש חוסם, רבים הסיכויים להקמת ממשלת אחדות - אף שקיים קונסנסוס רחב שתשתק את המדינה. במפלגה הנוצרית-דמוקרטית אמרו לאחרונה שללא רוב מוחלט ינסו להביא לבחירות חוזרות, ואולם הסיכוי שיצליחו בכך קלוש. אפשרות נוספת היא ממשלת שמאל צרה, אם כי שרדר נשבע שלא יקים ממשלה משותפת עם מפלגת השמאל לנוכח עוינותו לאויבו הפוליטי אוסקר לפונטיין, שכיהן כשר אוצר בממשלתו הראשונה ונטש את הסוציאל-דמוקרטים למפלגת השמאל.

שרדר, שהביא להקדמת הבחירות לנוכח השפל שאליו נקלע מעמדו, עלה לאחרונה בסקרי הפופולריות למקום השני אחרי מנהיג הירוקים יושקה פישר. כעת הוא מבטיח קו "חברתי" יותר מבקדנציה האחרונה, לנוכח הביקורת משמאל: הוא מציע להטיל "מס עשירים" על בעלי הכנסות גבוהות, לקבוע בחוק שכר מינימום, ולהעלות את דמי האבטלה במזרח גרמניה לרמתם במערב. לדבריו, המרוץ עדיין פתוח, ומפלגתו תוכל להפתיע, לזכות ב-35%, ולמנוע הקמת קואליציית ימין.



מי שצפויה לספוג מפלה היא מפלגת הירוקים, ששותפותה בקואליציה של גרהארד שרדר ותמיכתה ברפורמות הכלכליות שלו עוררו ביקורת בקרב רבים מתומכיה. לפי הסקרים, היא עתידה ליהפך מהמפלגה השלישית בגודלה בגרמניה לחמישית בגודלה, ולזכות ל-7% מהקולות.



אף שכולם דיברו בעיקר על המשבר הכלכלי, גם נושאים אחרים השנויים במחלוקת היו חלק מקמפיין הבחירות. הסוציאל-דמוקרטים והירוקים הדגישו את הישגיהם של שרדר ושל שר החוץ, יושקה פישר, במדיניות החוץ, שהציבה את גרמניה ככוח מוביל באיחוד האירופי. מרקל, המצדדת בהתקרבות לארה"ב, דוגלת בהחלשת ההגמוניה הגרמנית-צרפתית באיחוד. היא תקפה את הקאנצלר על יחסיו הקרובים עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ויצאה נגד צירוף טורקיה לאיחוד.



לפיכך, לתוצאות הבחירות היום עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת לא רק על ענייניה הפנימיים של גרמניה, אלא גם על עתידה של אירופה ועל הזירה הבינלאומית. אף שמצבה רעוע, גרמניה היא עדיין הכלכלה החזקה באירופה וההתפתחויות בה יקרינו גם על שכנותיה, או כפי שכתב לפני כמה שנים ההיסטוריון אריק הובסבאום: "אחרי ככלות הכל, תבוסה מוחצת בשתי מלחמות עולם לא מנעה מגרמניה להגיע לסוף המאה ה-20 כמדינה המכריעה את גורל היבשת כולה".